|
תוכן הפרק:
[נצחיות התורה (ב)] [מתחילה לא ניתנה תורה אלא למשה] [התורה אינה של משה] [דברים שניתנו במתנה לעולם] [בריך רחמנא דיהיב אוריין תליתאי] |
|
[מתחילה לא ניתנה תורה אלא למשה] |
אמר רבי יוסי בר חנינא: מתחילה לא ניתנה תורה אלא למשה וכו'
ומשה נהג בה טובת עין ונתנה לישראל, שנאמר: טוב עין הוא יבורך כי נתן מלחמו לדל. מתיב ר' חסדא: ואותי ציווה ה' בעת ההיא ללמד אתכם ומתרץ אותי ציווה ואני לכם כו'. ועתה כתבו לכם השירה הזאת השירה לחודא, למען תהיה לי השירה הזאת לעד בבני ישראל אלא פילפולא בעלמא. |
|
עד כאן.
וביאור זה, שרצה לומר שהיה קבלת התורה בשביל שהיה משה מוכן לתורה, לכך ניתנה תורה למשה בלבד. רק מפני שמשה היה טוב עין, היה משפיע לאחרים, כמו שראוי אל השכל להשפיע, נתן משה התורה לישראל. ומה שכתוב בכל התורה דבר אל בני ישראל, עניין זה מפני שהוא ישפיע לזולתו מצד הטוב שבו, שהוא אדם שכלי, אשר השכל משפיע אל הכל, ולכך נתן השם יתברך למשה התורה שהוא היה ראוי ומוכן לתורה, כמו שהתבאר, ורק הוא ישפיע לישראל התורה. מכל מקום עיקר הנתינה למשה מפני שהוא מיוחד בפרט אל התורה. ומקשה מן ואותי ציווה ללמד אתכם, דמשמע שציווה השם יתברך את משה ללמד לישראל, וכל צוואה הוא כחיוב וכאזהרה. ולשון זה מוכיח כי לא למד משה לישראל מפני שהטוב משפיע לזולתו, רק היה מחויב בדבר זה. ותירץ דכך פירוש הכתוב ואותי ציווה התורה, כדי שאני אלמד אתכם התורה על צד הטוב. ומקשה ועתה כתבו לכם השירה וגו'. ומתרץ הא דאמר שנהג משה טוב עין אפילפולא בלבד, רוצה לומר לימוד התורה בעצמה לדעת החוקים והמשפטים, בוודאי היה דבר זה לכל ישראל, שהרי הם גזרות על ישראל, וחפץ השם יתברך לזכות ישראל שיעשו המעשים והמצוות, לכך מצוות התורה לא נתנו למשה בלבד. אבל פלפול של תורה שאין יוצא ממנו שום גזרת הקדוש ברוך הוא רק פילפולא בעלמא, דבר זה נתן למשה בלבד, מצד כי משה היה נביא לישראל, ואליו נתנה בראשונה החכמה והפלפול, וממנו לישראל. כי התורה מתייחסת למשה. וכמו שהארכנו למעלה הייחוס שיש למשה אל התורה עד שנקראת תורת משה. [התורה אינה של משה] ביארו בזה מפני מדרגת התורה שאין לה צירוף וחיבור אל האדם, היה משכח משה התורה כשלמדה, ולא היה חיבור התורה אל משה, רק מצד מה שנותן השם יתברך ומשפיע לאדם התורה. ובזה הצד היה חיבור התורה למשה. ולא שהיה החיבור מצד משה בעצמו כמו שכל אדם שהוא מקבל מושכלות. ודבר זה בוודאי מצד האדם עצמו, כי ראוי האדם שיהיה מקבל המושכלות וכאשר יקבל האדם המושכל אין לומר שניתן לו המושכל במתנה כי כך הוא עצם מדרגת האדם שיהיה מקבל המושכל ואם לא היה המושכל יהיה מציאות האדם לבטלה, אבל התורה למשה אינו כך כי משה הוא בפני עצמו והתורה היא מתנה מבחוץ תוספת עליו וזה שאמר ויתן אל משה ככלתו לדבר אתו. [דברים שניתנו במתנה לעולם] |
שלושה דברים ניתנו במתנה לעולם, ואלו הן:
התורה, והמאורות, והגשמים. התורה שנאמר: וייתן אל משה וגו'. המאורות שנאמר: וייתן אותם ברקיע השמים. הגשמים שנאמר: ונתתי גשמיכם בעתם. ר' עזריה בשם ר' יהודה בר סימון אומר: אף השלום שנאמר: ונתתי שלום בארץ. ר' יהושע בר נחמיה אומר: אף הישועה שנאמר: ותיתן לי מגן ישעך. ור' תנחום אומר: אף ארץ ישראל שנאמר: וייתן להם ארצות גויים וגו'. יש אומרים: אף הנקמה שנאמר: ונתתי נקמתי וגו'. ורבנן אמרי אף הרחמים שנאמר: וייתן אותם לרחמים לפני כל שוביהם. ר' יצחק בר מרין אומר: אף הפרשת הים הגדול שנאמר: הנותן בים דרך וגו'. |
|
עד כאן.
ביארו בזה, כי יש דברים שאינם מצד עולם הזה. ופירש ר' יוחנן כי שלושה דברים הם מתנה לעולם: התורה, שהיא אינה ראויה לאדם מצד עצמו, כי התורה היא מן העולם העליון בתכלית הריחוק מן האדם, ולכך אמר הכתוב ויתן אל משה ככלתו לדבר אתו, לשון נתינה, דבר שאינו מעניין האדם. והמאורות, שהם בעולם האמצעי, ומצד עצמו של אדם אין המאורות ראויים לו, רק שהם תוספת מתנה מן החוץ שלא מעניין האדם. והגשמים, גם הם נבדלים מן האדם, ועם שהגשמים הם מעולם התחתון, מכל מקום מעולם התחתון הוא נחלק, שהרי הגשמים מן מים עליונים, והקדוש ברוך הוא הבדיל בין מים עליונים לתחתונים. ומפני זה כאשר ניתנו הגשמים על הארץ דבר זה מתנה נקרא. הרי הזכיר כי יש שלושה דברים נגד שלוש עולמות שאין ראויים לאדם מצד עצמו. ומה שהוסיף רבי עזריה אף השלום, דבר זה מבואר. כי השלום אינו מעניין העולם הזה, רק הכל במחלוקת, שהאחד נכנס בגדר השני. כמו שהוא עניין העולם הזה. ולכן עניין העולם הזה אינו מעניין השלום, ולפיכך השלום אינו רק מתנה לעולם. ומה שהוסיף ר' יהושע אף הישועה, כי השם יתברך נותן תשועה, ומצד עצמו של אדם אין לו תשועה, שאם מצד עצמו אין זה נקרא תשועה. רק התשועה אינה מצד עצמו רק מתנה מבחוץ. ורבי תנחום אומר אף ארץ ישראל במה שהארץ הזאת קדושה, והיא ארץ של השם יתברך. וכדכתיב: הלא עם ה' אלה ומארצו יצאו, נקראת ארץ ישראל ארצו של הקדוש ברוך הוא. ואין הארץ לאדם מצד האדם עצמו, כי אם מתנה היא מן השם יתברך. יש אומרים: אף הנקמה. כי לגודל כוח הזה של עכו"ם, אם לא כי השם יתברך בעצמו ייתן הנקמה, שאינו מצד האדם, כי מצד האדם לא היה אפשר לגודל כוח שלהם. ודבר זה מבואר בחיבור נצח ישראל ע"ש, ולפיכך כתיב ונתתי נקמתי וגו', ורבנן אמרי אף הרחמים הם מצד השם יתברך המרחם, ואינו מצד האדם. כי מצד האדם היה אדם זה בצרה, והשם יתברך מרחם עליו. ודבר זה נקרא מתנה כל דבר שאינו מצד האדם. ורבי יצחק אמר אף הפרשת הים הגדול. כי הארץ ראוי לישוב, ולא הים שהוא נבדל ומופרש מן האדם. ולפיכך הפרשת הים הגדול הוא במתנה, שאין ראוי לאדם מצד עצמו, לכך הוא מתנה בוודאי. הרי התבאר כי נאמר לשון נתינה אצל התורה, מפני שהתורה אינה לאדם מצד האדם. ואלו תשעה דברים שזכר במדרש, והראשון הוא התורה, יש לך להבין אותם כי הם דברים עמוקים מאוד. כי העשירי לא נתן אף במתנה, כי אין לאדם שום זכות. ולפיכך כתיב ויתן אל משה ככלתו לדבר אתו. ומעתה תבין כאשר התורה אינה רק מתנה, אם כן לא יקרה לתורה גם כן הוויה והפסד, שהייתה התורה נכנסת בגדר השינוי. אבל עתה שהתורה היא מתנה, ואין התורה מצד האדם, לכך אין שינוי בתורה, כי לא תכנס התורה בגדר האדם שהוא בעל הוויה והפסד. [בריך רחמנא דיהיב אוריין תליתאי] |
בריך רחמנא דיהיב אוריין תליתאי,
על ידי תליתאי, לעם תליתאי, בירח תליתאי, ביום תליתאי, הברכה הזאת שנתן לישראל תורה שהיא נצחית, ולכך אמר בריך רחמנא: דיהיב לן אוריין תליתאי |
|
כי מה שהתורה היא משולשת יורה כי התורה נצחית, וזה כי הדבר שיש לו הפסק יש לו קצה, שכאשר הוא נפסד הרי יש לו קצה. וכאשר יש כאן שלושה, הרי האמצעי שביניהם אין לו קצה כלל, ודבר שאין לו קצה אין לו הפסק. ומפני שהתורה נצחית ואין לה קצה, ולכך היא משולשת. כי השלישי אין לו קצה. ואשר אין לו קצה אין לו הפסק כלל. אבל שנים, הרי כל אחד מהם יש לו קצה. ולכך על השלושה אמר (קהלת ד') וחוט המשולש לא במהרה ינתק. וכן כל שלושה הוא לחזקה. וכל זה בעבור כי השלישי אשר הוא בין השנים, הוא באמצע, אשר האמצע אין לו קצה כמו זה ולכך הוא חזק יותר. ולפיכך נתנה התורה על ידי משה שהוא שלישי, לעם משולש, בירח שלישי, ביום שלישי - כי השלישי אין לו קצה, וראוי שתינתן התורה במה שהיא נצחית ואינה בעלת קצה, על ידי מי שהוא שלישי ובזמן שהוא שלישי. וזה שאמרו במסכת תענית (ה' ב) |
יעקב אבינו לא מת,
|
|
ודבר זה מפני שהוא היה השלישי באבות, והשלישי אינו בעל קצה, ולכך הוא בחיים ולא קבל קצה. ודבר זה ביארנו בחיבור גור אריה בפרשת ויחי ובשארי מקומות.
ואם כי פירשנו למעלה עוד פירוש על מה שאמר בריך רחמנא וכו' שני הפירושים עניין אחד, הכל הוא מסגולת השלישי, ועניין אחד הוא למבין. |
