|
תוכן הפרק:
[התורה לעתיד לבוא (ה)] [כל המועדים עתידים ליבטל] [פורים ויום הכיפורים שווים] [השגת התורה לא תתבטל] |
|
בזה הפרק נוסיף ראיה מדברי חכמים. [כל המועדים עתידים לבטל] |
חכמות בנתה ביתה טבחה.
טבחה אף ערכה שולחנה זו אסתר המלכה. בשעה שהגיע צער לישראל התקינה סעודה לאחשוורוש ולהמן הרשע, ושכרתם יין ביותר. וכסבור היה המן בעצמו שחלקה לו כבוד, והוא לא ידע שפרשה לו מצודה, שמתוך ששכרה אותו יין, קנתה אומתה לעולם, אף ערכה שולחנה בעולם הזה ובעולם הבא. איזה שם טוב שקנתה? שכל המועדים עתידים ליבטל, וימי הפורים לא בטלים לעולם, שנאמר: לא יעברו וגו' ר"א אומר: אף יום הכיפורים לא יבטל לעולם, שנאמר: והייתה זאת לכם לחוקת עולם. |
|
עד כאן.
ויש מפרשים מה שאמר כל המועדים עתידים להיות בטלים היינו על ידי גזרת שמד היו בטלים המועדים, אבל פורים ויום הכיפורים לא נתבטלו על ידי שמד, וזה הבטחה בלבד לישראל. ואין המדרש מוכח כך, רק דקאי על מה שאמר אף ערכה שלחנה בעולם הזה ובעולם הבא. אבל הפירוש הוא כמשמעו, שמצוות בטלות לעתיד, ופורים ויום הכיפורים לא יהיו בטלים. ואם תשאל למה אלו שני המועדים לא יהיו בטלים? דבר זה לפי עניין אלו המצוות. כי עניין אלו המועדים הם כמו התחייה, שאחר שהגיעו למיתה יחזרו לחיים כבראשונה, וכן יום כיפורים שהאדם אשר הוא חוטא ונגזר עליו המיתה יחזור לו החיים. ולפיכך פורים אשר הגיעו לחרב וחזר להם החיות, אין ספק שהגיע להם דבר זה ממדרגה עליונה שממנה החיות שלא בטבע, כי החיות הטבעי כבר נגזר על זה המיתה ואי אפשר, רק שפתח להם השם יתברך שער העליון אשר ממנו חזר להם החיים. וכן יום כיפורים אחר שנגזר עליו המיתה, כאשר יחזור לו החיים אי אפשר, רק על ידי עולם העליון ודבר זה מבואר. ולכך ראוי שאלו שני מועדים בפרט לא יהיו בטלים לזמן התחייה כי אלו המועדים הם גם כן ממין אותו העולם ודוגמתו, ואין ביטול דבר לעתיד כאשר יחזרו לחיות, שלהם כי אלו שני המועדים גם כן כך שאחר שנגזר המיתה חזר החיים מן השם יתברך. [פורים ויום הכיפורים שווים] ובמדרש (ב"ר פרשת ס"ה) |
וקח לי משם שני גדיי עזים טובים,
טובים לך, טובים לבניך, טובים לך שעל ידיהם אתה נוטל הברכות, וטובים לבניך שעל ידם מתכפר להם, דכתיב: כי ביום הזה יכפר עליכם. |
|
עד כאן.
ועוד במדרש (ב"ר שם) |
ונשא השעיר עליו את כל עוונותם.
היה נוטל הקדוש ברוך הוא עוונות ישראל ונותן אותם על עשו, שנאמר: ונשא השעיר עליו את כל עוונותם ואין שעיר אלא עשו, שנאמר: הן עשו אחי איש שעיר. |
|
עד כאן.
הרי מדרגת יום כיפורים שהוא יתברך היה נותן עונש של יעקב על עשו. וכן היא מדרגת פורים מה שהיה רוצה המן שהוא מזרע עשו לעשות למרדכי שהוא מזרע יעקב שהיה חפץ לאבדו נטל הקדוש ברוך הוא ונתן על זרע עשו הוא המן ונאבד, ודברים אלו הם דברים גדולים ומופלגים ואין כאן מקומם כי פירשנו דבר זה במקומו. כלל הדבר, מה שהיו ישראל מנצחים כוח עשו הוא מדרגה עליונה מעולם העליון. וכן ביום הכיפורים ניצוח סמאל הוא כוח עשו, כמו שמבואר מדברי חכמים, הוא למעלה מן עולם הזה. ולפיכך אמרו כי פורים ויום הכיפורים לא יעברו ולא יהיו בטלים, כי אלו שנים הם ביטול כוח עשו שבא לעולם כמו שהתבאר. ומאחר כי מדרגתם מעולם העליון, אין ביטול להם אף לזמן התחייה שיתבטל וענייני ענייני עולם הזה. ואין זה נחשב ביטול התורה כמו שהתבאר למעלה. כי עולם התחייה הוא סדר אחר, והשם יתברך סידר העולם לפי מה שראוי לעולם. אבל שתהיה התורה בטלה מכל וכל, דבר זה אינו מן הטעם אשר התבאר לפני זה, כי התורה כולא בה כמו שאמרו (אבות פ"ה) הפוך בה דכולא בה, אף סדר התחייה, ולכך השגת התורה היא לעולם ולעולמי עולמים. [השגת התורה לא תתבטל] |
כעת יאמר ליעקב ולישראל מה פועל אל.
ראה שישראל יושבים לפני הקדוש ברוך הוא כתלמיד לפני רבו, ומבררים כל פרשה ופרשה למה נכתבה, וכן הוא אומר: כי ליושבים לפני ה' תהיה סחרה, ואתננה לא יכנף עוד מוריך ומלאכי השרת שואלים אותם: מה הורה להם? לפי שאינם יכולים לכנוס למחיצתן. |
|
עד כאן.
בזה המדרש גילו כי השגת התורה לא יהיה בטל לעולם, ויהיו משיגים בתורה. כי התורה היא כוללת הכל, וכאשר משיג בתורה, משיג סדר הכל. ואם שיהיו מצוות התורה בטלות, שאינם צריכים לעולם התחייה, מכל מקום התורה לא תהיה בטלה כאשר בה השגת הכל, יהיה צריך או אין צריך, ויש בה דברים שהם לפי סדר עולם התחייה גם כן. כמו שאמרו: כל המועדים יהיו בטלים, ופורים ויום הכיפורים לא יהיה בטל, כי הם לפי סדר עולם התחייה. ואמרו עוד במדרש: לעתיד הקדוש ברוך הוא יהיה מגלה טעמי התורה, ודבר זה מבואר כי התורה בעצמה אין ביטול, רק כי יהיה הכל לפי סדר העולם, מה שראוי שיהיה באותו עולם. ומה שאמר בכאן שלא יוכלו מלאכי השרת לכנוס לפנים ממחיצתן של ישראל, דבר זה נתבאר במקום אחר: |
