א. מקצועות היהדות אינם רק מקצועות מקני ידע ותכנים אלא מקצועות מנחילי תרבות וערכים המעניקים כלים לבניית השקפות עולם ואורחות חיים.

ב. התורה שבכתב, שניתנה לישראל מפי הגבורה, ופירושה בתורה שבעל פה, דבר ה' ביד הנביאים והכתובים שנכתבו ברוח הקודש, ספרות ההלכה והמחשבה היהודית לדורותיה - כל אלה הם המקור להוראות להתנהגות היחיד והחברה בישראל ויסוד לתרבות העם, והם גורם רב-עוצמה בגיבוש האישיות והעולם הרוחני של התלמידים.

ג. קיומו ושלומו של עם ישראל בארץ ישראל קשורים בשמירת תורת ה' ומצוותיה, כנאמר "ושמרת את חוקיו ואת מצותיו אשר אנוכי מצוך היום אשר ייטב לך ולבניך אחריך ולמען תאריך ימים על האדמה אשר ה' א-להיך נתן לך כל הימים" (דברים ד', מ).

ד. קיימים ביטויים של אמונה שאין האדם מודע להם, שצריך להביאם למודעותם של תלמידינו ולכוונם בכך לקיום מצוות ולמימוש נטייתם הטבעית והמובנית לאמונה. חיזוק האמונה בקרב התלמידים תלוי לא-מעט באווירה השוררת בבית הספר ובאישיותם של המחנכים והמורים. ולדוגמה האישית של אנשי חינוך בהתנהגות, בדיבור וביחסי אנוש, יש השפעה מכרעת על התלמידים.

ה. אנו מאמינים, כי קיום אורח חיים דתי-ערכי מעלה את האדם לדרגת קדושה ולחיים המושתתים על מוסר נצחי. אין היהדות מסתפקת בקביעת יחסיו של האדם עם חבריו על יסודות מוסריים שהם יחסיים, אלא היא מדגישה את אחריותו כלפי עצמו וכלפי התפתחותו הרוחנית ותפיסת עולמו. מושגי האמת, הערכים והמוסר המשתנים בחברה הכללית מדור לדור ומחברה לחברה, מחזקים את ההשקפה כי העולם של "כאן ועכשיו" הוא סופי. לא כן התורה הנצחית, המשקיפה מעל כל הדורות ומעל כל בני-האדם, ומספקת את היסודות לקיומו האנושי של האדם המאמין.