תורת אמת
תוכנית אלטרנטיבית להוראת מחשבת-ישראל
בישיבה התיכונית ובתיכון הדתי1

ד"ר חגי בן-ארצי

בית-מורשה בירושלים
המכללה לחינוך ע"ש ליפשיץ


הרקע
התוכנית האלטרנטיבית במחשבת-ישראל2 נולדה על רקע חוסר שביעות רצונם של תלמידים בחינוך הדתי מתוכנית הלימודים הרגילה שהיתה קיימת בתחום זה בשנות השבעים והשמונים. בשנים אלה לימדתי מחשבת-ישראל בישיבה התיכונית "קרית-נוער" ובתיכון של קבוצת יבנה. הסתייגותם של התלמידים נבעה מכמה טענות עיקריות:
א. התוכנית הרגילה הכילה אוסף של פרקי מחשבה מן הקלאסיקה היהודית אך לא היתה מכוונת להתמודדות עם השאלות המרכזיות שהעסיקו את התלמידים בגיבוש השקפת עולמם כיהודים מאמינים ושומרי מצוות בימינו.
ב. התוכנית הכילה בעיקר חומר מחשבתי מספרות ימי הביניים אך מעט מאוד - כמעט כלום - מתוך ספרות דתית מודרנית. ההבדל בין ספרות המחשבה הקלאסית ובין ספרות המחשבה החדשה איננו רק בסגנון ובמושגים אלא בעיקר בבעיות ההגותיות שאיתן הן מתמודדות. הספרות החדשה קרובה יותר לעולמם של התלמידים ומטפלת בבעיות אקטואליות.
ג. טענה נוספת היתה, שהתוכנית הרגילה איננה פורשת קשת מספיק רחבה ומגוונת של דיעות ועמדות בנושאים הנידונים, ומסתפקת בד"כ בהבאת עמדה אחת.
ד. חלק מן התלמידים גם הביעו משאלה, שנראתה לנו מוצדקת ונכונה, להכינם לקראת ההתמודדות עם העולם החילוני, שאיתו ייפגשו בצבא ובאוניברסיטה, ע"י הפגשתם עם ספרות הגותית שאיננה דתית, בעיקר ספרות בתחום ההגות הציונית והישראלית. הם טענו, שלא ייתכן, שהפעם הראשונה שבה ייתקלו בתפיסתו היהודית של אחד-העם או בבעיות אמונה הנובעות מביקורת המקרא תהיה כשהם כבר יהיו בצבא; שם לא יעמדו לצידם מחנכים ומדריכים, שינחו אותם כיצד להתמודד עם נושאים אלה מבלי לאבד את האמונה ואת ההשתייכות לציבור הדתי.
על רקע טענות אלה ואחרות הגעתי למסקנה, שיש לפתח תוכנית אלטרנטיבית, שתענה על הצרכים העמוקים של התלמידים בגיל התיכון, שנתונים בתהליך אינטנסיבי של גיבוש השקפת עולמם. התוכנית פותחה במהלך שנות השמונים במסגרת עבודתי במכון הרטמן הן כעמית מחקר והן כמנהל התיכון הניסויי של המכון בשותפות עם עמיתי דוד דישון. לאחר הפיתוח הראשוני יושמה התוכנית החדשה בבית-הספר של המכון תוך מעקב ובקרה של צוות המורים למחשבת-ישראל. עם הפעלתה הוגשה התוכנית למשרד החינוך כתוכנית לבגרות בהיקף מוגבר של 4 יחידות לימוד, ואכן זכתה באישור המיוחל בזכות תמיכתם של הרב אלימלך נויגרשל, המפמ"ר למחשבת-ישראל בחינוך הדתי, וכן של גב' רינה גלהר, מנהלת המדור לתוכניות לימודים ייחודיות. לא פחות חשובה היתה תמיכתו של ראש המינהל לחינוך דתי דאז, ד"ר יעקב הדני. לכולם אני מודה בהזדמנות זו.
התוכנית זכתה לתגובות נלהבות של התלמידים; למרות שבכל בתי הספר הדתיים בארץ נבחנים במחשבת-ישראל בהיקף של 1-2 יחידות לימוד, קיבלו התלמידים ברצון את התוכנית, שהטילה עליהם עול כפול (4 יח"ל). שיעורי מחשבת-ישראל זכו לפופולריות רבה, ובעקבות בקשותיהם של התלמידים הוספנו שעות לימוד בתחום זה. המאפיין את השיעורים היה הדיון הסוער והנוקב בשאלות יסוד של האמונה הדתית על רקע ההיכרות עם מגוון הדיעות הקים בשאלות אלה במחשבה היהודית הדתית. לא פחות סוערים היו, כמובן, הדיונים בדיעות ובהשקפות של הוגי דיעות שאינם נמנים עם הציבור הדתי, שההתמודדות עם עמדותיהם היתה לא קלה לתלמידים ולעיתים גם למורים. בסך-הכל העידו כל המשובים שקיבלנו - בכתב ובע"פ - שהתוכנית תרמה תרומה חשובה ומשמעותית לעיצובם של התלמידים כיהודים מאמינים ושומרי תורה ומצוות.
אני קורא לראשי הישיבות ולמנהלים בחינוך הדתי להתייחס בכובד-ראש וברצינות לתוכנית זו. יותר מדי פעמים ראינו תלמידי ישיבות עומדים נבוכים ומגמגמים מול שאלות באמונה ובהגות של חבריהם החילוניים. יותר מדי פעמים שמענו נוער דתי מתלונן, שלא נעשה די להשיב על שאלותיו במסגרות שבהן התחנך. אני מאמין, שתוכנית זו תתרום לקידום המטרה העליונה של "קבלת עול מלכות שמים", שרק מתוכה נובעת "קבלת עול מצוות".

עקרונות והנחות יסוד
התוכנית האלטרנטיבית בנויה על כמה עקרונות והנחות יסוד כדלקמן:
א. התוכנית בנויה לפי נושאים ולא לפי ספרים או הוגים.
ב. הנושאים שנבחרו הם נושאי היסוד בעיצוב השקפת עולם דתית בימינו: אמונה, טעמי-מצוות, דת ומדע, ציונות.
ג. בכל נושא מקבל התלמיד רקע כללי לנושא מן התנ"ך ומספרות חז"ל.
ד. בכל נושא מקבל התלמיד מבחר מתוך ההגות היהודית בימי-הביניים ובעת החדשה במגמה להציג לפניו את מגוון הדיעות הקיים בכל נושא.
ה. המגמה בבחירת החומר ובניתוחו בכיתה הוא של ניהול דיאלוג חי ומשמעותי עם הגישות השונות, שמתוכן יבנה התלמיד את השקפת עולמו היהודית.
ו. בכל נושא מלווה הלימוד בכיתה בקריאת רקע של התלמיד בספרים ובמאמרים המתמודדים עם הנושאים הנידונים בהקשר המודרני.
ז. רצוי להכין את המקורות ולחזור עליהם בלימוד בחברותות במסגרת של "בית-מדרש למחשבת ישראל" עפ"י המתכונת המקובלת בסדרי ההכנה והחזרה בלימוד הגמרא.
ח. בכל נושא מקבל התלמיד גם חומר מודרני המציג את הנושא מנקודת מבט שאינה מקובלת בציבור הדתי במגמה להתמודד עם נקודת מבט זו ולבנות מתוך התמודדות זו את אמונתו ואת דרכו הדתית. נקודה זו תקפה במיוחד לגבי תלמידי י"א וי"ב, בעוד שלגבי תלמידי ט' וי' טעונה גישה זו שיקול דעת מעמיק בכל מקרה לגופו.
ט. בכל פרק ופרק רצוי להקדיש זמן מספיק לדיון יסודי בהשלכות ובמשמעויות של הגישות שנלמדו לגבי האדם הדתי בעידן המודרני. בדיון זה יבטאו התלמידים את תגובותיהם לחומר והמורה יציג את עמדתו האישית.
י. רצוי שבכל נושא ייפגשו התלמידים עם אישים תורניים, שהתמחו בתחום הנושא ויכולים להרחיב את אופקיהם של התלמידים.

המבנה של התוכנית
נקודת המוצא של התוכנית היא נושא האמונה. בנושא זה עוסקים בשנת הלימודים הראשונה, בכיתה ט'. ההנחה שעומדת ביסוד ההחלטה לפתוח בנושא זה כבר בכיתה ט' היא, שלבטים בתחום האמונה והזהות הדתית מופיעים אצל נוער דתי כבר בראשית גיל ההתבגרות. החשיפה העצומה לתקשורת שקיימת היום ברוב החוגים של הציבור הדתי מעוררת שאלות ותהיות כבר בגיל צעיר. לבטים בתחום האמונה מונעים במידה רבה התייחסות לשאלות הגותיות, שמבוססות על יסוד האמונה בבחירת ישראל ובמתן-תורה. לכן, ההתמודדות עם נושא האמונה במגמה לחזק ולגבש את אמונתו שחל התלמיד נראתה לנו כנקודת מוצא מתאימה ונכונה.
בשנה השנייה עובר התלמיד לעסוק בתחום של ההלכה והמצוות, כאשר הדגש הוא על מסכת המשמעויות, הרעיונות והטעמים שמאחורי ההלכה בכלל ומאחורי מצוות מרכזיות כמו הקמת משפחה, שבת וכשרות בפרט. מטרת היחידה היא להעמיק את הבנתו של התלמיד במרכזיותה של ההלכה ביהדות ובמשמעויותיה לבניין אישיותו הדתית. היחידה מתמקדת במצוות מרכזיות, שלפי הכרתנו מעסיקות את התלמידים וגורמת להם לבטים, כגון: שמירת שבת וכשרות בעידן המודרני ושמירה על צניעות וטהרה מול המתירנות של החברה המערבית.
היחידה השלישית מוקדשת לנושא של דת ומדע. ההנחה של התוכנית היא שבכיתה י"א התלמיד כבר מבוגר דיו להתחיל לעסוק בשאלות הנובעות מההתנגשות בין הדת לבין הפילוסופיה והמדע, הן בימי-הביניים והן בעת החדשה. בהקשר הזה עוסק התלמיד בתורת ההשגחה ובאפשרות להאמין בהשגחה פרטית, בניסים ובהתגלות על רקע התפיסות המדעיות והפילוסופיות. מושג ההשגחה מעלה את שאלת הרע בעולם על רקע האמונה בבריאת העולם ע"י הקב"ה, אלוהי הצדק והמשפט, החסד והרחמים. בהקשר זה עולה, כמובן, הבעייתיות התיאולוגית הכרוכה בשואה, שחידדה את שאלת הרע במידה מכסימלית. במסגרת היחידה נידונות השאלות שעלו וצפו עם הופעתן של התיאוריות המודרניות בתחום הבריאה וחוקיות הטבע (כגון: תורת האבולוציה, גיל העולם וכד') וכן בתחום ביקורת המקרא וחקר ההיסטוריה. על רקע הדיון בשאלות אלה עוסקת היחידה בתפיסות שונות של התפילה כביטוי לזיקה שבין ה', העולם והאדם.
היחידה הרביעית עוסקת בנושא של הציונות וא"י. התלמוד עוסק בויכוח הגדול, שראשיתו בתקופת התלמוד ונמשך עד ימינו, בין האקטיביסטים, מחייבי העלייה לארץ, ובין המסתייגים מסיבות שונות מפעילות אנושית ישירה בתחום זה. זהו תמציתו של הויכוח שמתנהל עד היום בין הציונות הדתית ובין הציבור החרדי. התלמיד נפגש ביחידה זו גם עם הויכוח הגדול בין הציונות הדתית ובין הציונות הכללית מסביב לשאלות שונות בתחום הזיקה שבין תורה ומצוות ובין לאומיות ואנושיות. ביחידה זו נפגש התלמיד באופן ישיר עם מקורות של הוגים וסופרים שאינם דתיים, במגמה של התמודדות וגיבוש השקפת עולמו הציונית-דתית מתוך פולמוס זה.

תיאור התוכנית
יחידה א'
ביחידה הראשונה מקבל התלמיד מבחר של גישות לאמונה מתוך המחשבה בימי הביניים: החל בגישה הקלאסית המתבססת על ניסי יציאת מצרים ומעמד הר-סיני, שהעדות עליהם עברה מדור לדור בעם-ישראל (רס"ג, ריה"ל, רמב"ם, רמב"ן) דרך הגישה המתבססת על ההתבוננות בטבע כמקור חשוב לאמונה (רבנו בחיי, רמב"ם) ועד לגישה שמתבססת על ההיסטוריה המופלאה של עם-ישראל כמקור לאמונה (רבנו בחיי, רמב"ן). הגישה האחרונה הודגשה בהגות של העת החדשה בכתביו של הרב הירש וקיבלה חיזוק רב במאה הנוכחית עם תחילתו של פרק נוסף בהיסטוריה היהודית, הפרק של שיבת-ציון וקיבוץ גלויות. מימד זה בא לידי ביטוי בהגותו של הרב קוק, שאותה מסכם בצורה מרשימה ד"ר יהושע ייבין בספרו "בשבילי אמונת ישראל". בהגות החדשה מופיעות גם גישות אתיות ופסיכולוגיות, המצביעות על הצורך הנפשי, הרוחני והמוסרי של האדם באמונה, שבלעדיה הוא נקלע לתהליכים קשים של התפוררות. הד לגישות אלה ניתן למצוא במאמריהם של הרב קוק, החזון איש ופרופ' בובר.
סיכום מקיף וכולל של הגישות השונות ניתן למצוא בספרו של הרב פרופ' אפשטיין "אמונת היהדות", וכן בפרק "חינוך לאמונה" בספרו של ד"ר אהרן ברט.
ביחידה זו שילבנו שני מקורות בעייתיים במידה מסויימת - מאמריהם של בובר ולייבוביץ על מושג האמונה. גישתם איננה מקובלת בציבור הדתי אך הם מייצגים תפיסות דתיות שקיימות במחשבה הדתית, וראינו חשיבות חינוכית להפגיש את התלמידים גם עם גישות אלה. ניתן לוותר על מקורות אלה בכיתה ט' ולשלבם ביחידה של כיתה י"א, שבה עוסקים התלמידים הבוגרים יותר בהתמודדות עם גישות שונות בתחום הדת והמדע (הצעה זו תקפה גם לגבי פרקי "מורה נבוכים" ביחידה זו). מבחר מגוון של גישות הגותיות מודרניות בנושא האמונה ניתן למצוא באנתולוגיה "שבילי האמונה בדור האחרון". מתוך אנתולוגיה זו יכול המורה לבחור מקורות שנראים לו מתאימים לרמתם וליכולת ההתמודדות של תלמידיו.

יחידה ב'
ביחידה השניה, שעוסקת בטעמי המצוות, נפגש התלמיד עם הגישות הקלאסיות הן של ריה"ל והן של הרמב"ם ב"מורה נבוכים". דמותו של החסיד בספר "הכוזרי" היא אחד הנסיונות הגדולים בהגות היהודית לאפיין ולתאר את דמותו של היהודי האידיאלי. המפגש עם "מורה נבוכים" הוא הרבה יותר בעייתי. כאן, כידוע, מציג הרמב"ם את גישתו ההיסטורית לחלק מן המצוות, שנועדו, לפי תפיסתו, לבטל את השפעותיה של התרבות האלילית. תפיסה זו יוצרת, לכאורה, מימד של יחסיות במצוות, באופן שניתן לטעון שתקפותן בטלה עם היעלמותה של התרבות האלילית, שכלפיה הן מכוונות (זאת אחת הטענות המרכזיות בפולמוס מסביב ל"מורה נבוכים", ומציג אותה בהרחבה הרב קוק בביקורתו על טעמי המצוות של הרמב"ם). החלטנו בכ"ז להכניס את שיטתו של הרמב"ם הן בגלל העושר העצום של טעמים ורעיונות המופיע בפרקי טעמי המצוות במו"נ והן בגלל שגישתו של הרמב"ם היא במוקד של דיונים וויכוחים רבים, שלפי דעתנו יכולים להפרות ולהעשיר את עולמם הדתי של התלמידים. את הכיוון החינוכי בהגותו של הרמב"ם יישם בעל "ספר החינוך" בהסברה מפורטת של טעמי המצוות ("שורשי המצוה"). בחרנו להציג את שיטתו המיוחדת של ספר זה באמצעות שתי מצוות: קורבן הפסח ("אחרי הפעולות נמשכים הלבבות") וספירת העומר (תורה וחירות).
בתחום ההגות החדשה נפגשים התלמידים עם הגותו של הרב הירש, שתפיסתו את המשמעות הסימבולית של המצוות, לרבות של הפרטים הקטנים (שהרמב"ם ויתר על הנסיון לחשוף את משמעותם) היא בעלת ערך חינוכי רב. מעבר להיכרות עם השיטה בכללותה נפגשים התלמידים עם דרכו בהבנת משמעותן של מצוות השבת, המשפחה והחינוך בעולם המודרני. בנקודה זו של הסברת טעמי המצוות בעידן המדע והטכנולוגיה היה הרב הירש חלוץ וסולל דרך לרבים אחרים. הרב קוק, שאיתו נפגשים התלמידים לאחר מכן, מציג תפיסה כוללת ורב-מימדית של המצוות, שבה משתלבים הסברים רציונליסטיים (מוסריים, לאומיים, חינוכיים וכד') יחד עם הסברים מתחום תורת הסוד והנסתר. מתוך כתביו של הרב קוק בחרנו להתמקד דווקא בהסבריו לדיני הכשרות, כפי שהם מופיעים במאמרו "אפיקים בנגב, (אנחנו מביאים בתוכנית את תמציתו של המאמר, שנערך ע"י "הנזיר" - "חזון הציונות והשלום"). סיכום שיטתי ובהיר של השיטות השונות ניתן למצוא בספרו של פרופ' היינמן "טעמי המצוות בספרות ישראל".
בתחום הספרות החינוכית העכשווית אנחנו ממליצים על ספרו של הרב בנימין אפרתי ("שערים אל היהדות") ובמיוחד על המאמר שעוסק במשמעותה של השבת בימינו; על מאמרו של ד"ר אהרון ברט "מצוות למה ניתנו"; וכן על ספרה של רחל נריה "מול מבוכת המתירנות". בנושא של התפילה אנחנו מציעים לעסוק בכיתה י"א במסגרת הדיון בתורת ההשגחה.

יחידה ג'
ביחידה זו, שעוסקת במתח שבין הדת והאמונה מצד אחד לבין המדע והפילוסופיה מצד שני, נפגשים התלמידים עם שתי אסכולות מרכזיות בהגות של ימי-הביניים שמתמודדות עם נושא זה: מצד אחד ריה"ל ורמב"ן, שמעמידים את האמונה מעל השכל ואינם מוכנים לכפוף את מושגי הדת - התגלות, נבואה, נס, השגחה - למושגים הפילוסופיים. כאשר הרמב"ן אף מרחיק לכת ומבסס את כל תפיסת עולמו על מושג "הנס הנסתר" הפועל בכל מערכות הטבע ולא רק באירועים חד-פעמיים; ומן הצד השני, הרמב"ם שמבסס את השקפת עולמו על המושג "עולם כמנהגו נוהג" ומנסה לקרב ככל האפשר את מושגי הדת אל התפיסה הזאת. הויכוח בין שתי גישות אלה מלווה את המחשבה היהודית לכל אורכה, והתלמידים אמורים ליטול חלק בויכוח הזה מתוך הכרה, ששתי הגישות הן בסיס לבניית השקפת עולם יהודית-דתית.
לכל אחת מגישות אלה השלכות עמוקות על תפיסת מושגי הנס וההשגחה ועל הבנת התפילה על רקע מושגים אלה. השלכות קיימות גם בתחום היחס אל המדע והפילוסופיה, מעמדה של הרפואה, תפיסת התהליך המשיחי ונושאים אחרים. נראה לנו נכון מבחינה חינוכית שתלמידים ילמדו להעריך את הפאתוס הדתי בעולמו של הרמב"ם, גם אם המחנך מכוון אותם לבנות את עולמם הדתי על בסיס גישתם של ריה"ל והרמב"ן. לא רק שעולמו של הרמב"ם שימש בסיס לשיטותיהן של הוגי-דעות חשובים במחשבה היהודית, ישנם תלמידים שמזדהים עם תפיסתו של הרמב"ם ובונים את עולמם הדתי מתוכה. רצוי ללמוד את החומר בתחום זה לפי נושאי משנה (השגחה, נס וטבע, יחס למדע וכו') ולערוך השוואה בכל נושא בין הרמב"ם מצד אחד והרמב"ן מצד שני. גם בתחום ההגות החדשה ממשיכים הקווים הבסיסיים של הגות ימי הביניים לכוון את האסכולות המרכזיות, החל בגישה הדוחה את המדע מכל וכל כמקור לידיעה מהותית על העולם והאדם דרך גישות המחפשות נוסחאות שונות של "דו קיום" ועד הגישה המקבלת את המדע באופן מוחלט ומציעה לפרש לאורו את התורה. אוסף רחב ומקיף מאוד של מקורות מסווגים לפי הגישות השונות ניתן למצוא בספרו של פרופ' שלום רוזנברג "תורה ומדע בהגות היהודית החדשה". כל מורה יוכל להחליט בהתאם לשיקול דעתו הפדגוגי מה לבחור מתוך האוסף הגדול שמופיע שם. אנחנו מציעים להתרכז בשלושה מקורות מתוך כתבי הרב קוק, שגישתו בתחום זה מקובלת על חוגים רחבים בציבור הדתי. כמו כן אנחנו מציעים להתמודד עם שאלות ההשגחה והתפילה בדורנו דרך מאמריהם של הרב סולובייצ'יק ("קול דודי דופק") והחזון איש ("הביטחון"). סיכום מקיף של השאלות העיקריות בתורת ההשגחה והגישות העיקריות בפתרונן נמצא בספרו של ד"ר אהרון ברט, שרואה ברמב"ן את הממשיך הנאמן של תפיסת ההשגחה הדומיננטית במקרא ובספרות חז"ל ולא את הרמב"ם וממשיכיו. כקריאת רקע נוספת מוצע ספרו של פרופ' יהודה לוי, שמציג את הנושא מנקודת מבטו של מדען דתי, ומנסח את עמדתו בצורה פשוטה ובהירה.

יחידה ד'
מגמתה של יחידה זו, שעוסקת בציונות על זרמיה השונים, היא לגבש את השקפת עולמו הציונית-דתית של התלמיד. גיבוש זה נעשה על רקע קריאת מקורות שמציגים מצד אחד את הפולמוס של הציונות הדתית עם הציבור החרדי ומצד שני עם הציונות הכללית. הבנתם של ויכוחים אלה ויותר מזה היכולת להכריע בהם בכיוון של הציונות הדתית מחייב היכרות יסודית עם תפיסתם הציונית של ר' יהודה הלוי, הרמב"ם, הרמב"ן והמהר"ל מפראג. נראה לנו חשוב, שהתלמידים יכירו את עולמה של היהדות החרדית מצד אחד ואת עולמה של הציונות הכללית מצד שני מכלי ראשון ולא ממקורות משניים. לכן, אנחנו מציעים לקרוא מצד אחד את מאמריו של הרב אלחנן וסרמן, דברה של היהדות החרדית במחצית הראשונה של המאה העשרים, ומצד שני מתוך כתביהם של הרצל, אחד-העם, בן-גוריון כמייצגים את הציונות בראשיתה ואת ספרו של א"ב יהושע "בזכות הנורמליות", שמייצג את הגירסה הציונית-חילונית של סוף המאה.
את הציונות הדתית מייצגים שני מעצביה המרכזיים במאה הנוכחית - הרב קוק והרב סולובייצ'יק. עיון יסודי בכתביהם נראה לנו בסיס הכרחי לגיבוש השקפת עולם ציונית-דתית.

סיכום
אני משוכנע, שתלמיד שעובר את התוכנית הזאת בעיון וביסודיות רוכש לעצמו כלים לגיבוש השקפת עולם דתית בעולם המודרני, שבו עליו להתמודד עם אתגרים קשים ביותר, שמציבות לפניו התרבות המערבית והציונות הכללית. צעיר כזה, אני מאמין, יוכל לעמוד בכבוד בלי לגמגם ולהתבייש בשיחות ובויכוחים שיהיו מנת חלקו בצבא, בעבודה, באוניברסיטה ובכל מערכת, שבה ייפגש עם ציבור מגוון. הנסיון שלי ושל תלמידיי, שעברו דרך התוכנית הזאת, מאשר ומחזק את אמונתי. בלי התמודדות רצינית ומקיפה מהסוג שמציעה התוכנית הזאת לא יוכלו תלמידינו לברך בלב שלם: "אשר נתן לנו תורת אמת", ולהכריז "אמת ואמונה כל זאת".
רק גיבושה של השקפת עולם דתית מתוך התמודדות פתוחה ואמיצה עם הבעיות והשאלות שעומדות היום בפני האדם הדתי יכול להוביל לשילוב המוצק של "אמת ואמונה", שבו הערובה ל"חיי עולם נטע בתוכנו". יה"ר שהתוכנית המוצעת בזאת תתרום משהו בכיוון זה.



תוכנית לימודים אלטרנטיבית במחשבת ישראל
בישיבה התיכונית ובתיכון הדתי

כיתה ט' - יחידה א': אמונה (90 שעות)

א. מקרא וחז"ל (6 שעות)
א. מקרא:
    1. בראשית ט"ו ("והאמין בה'")
     2. שמות י"ד ("ויאמינו בה' ובמשה עבדו"); י"ט-כ' ("וגם בך יאמינו לעולם")
    3. דברים ד'-ה'
    4. ישעיהו מ"ד
ב. חז"ל:
    בראשית רבה ל"ט, א'; ס"א, א.

ב. הגות ימי הביניים (48 שעות):
א. רס"ג - ספר האמונות והדיעות, הקדמה (6 ש'); (בעיקר סעיפים ו'-ח' על מקורות הדעת והמסורת).
ב. רבינו בחיי - ספר חובות הלבבות (12 ש'):
    1. הקדמה
  * 2. שער היחוד
    3. שער הבחינה
ג. ריה"ל - ספר הכוזרי (12 ש')
    1. מאמר א', א'-ס"ז
    2. מאמר ד', ט"ז-י"ז
ד. רמב"ם (12 ש'):
    1. משנה-תורה, הל' יסודי התורה פרקים א'-ד'; ח'.
    2. שם, הלכות עכו"ם פרק א'
  * 3. מורה נבוכים ח"ב: י"ג-י"ז; כ"ג-כ"ה
ה. רמב"ן (6 ש'):
    1. פירושו לתורה, ויקרא כ"ו, 16 ("אף אני אעשה זאת לכם")
    2. שם, דברים ל"ב, 40 ("כי אשא אל שמים ידי")
    3. תורת ה' תמימה, ק"נ-קנ"ג (מתוך: כתבי הרמב"ן, כרך א')

ג. הגות העת החדשה (36 שעות):
א. רבי נחמן מברסלב - החכם והתם (מתוך: ספר המעשיות)
ב. הרב הירש -א גרות צפון, פרקים א'-ט'.
ג. הרב קוק:
    1. קרבת א-להים (מתוך: מאמרי הראי"ה, א')
  * 2. דעת א-להים (מתוך: עקבי הצאן)
ד. חזון אי"ש - אמונה (מתוך: ספר חזון איש).
ה. הרב סולובייצ'יק - איש האמונה הבודד (מתוך: איש האמונה)
ו. ד"ר יהושע ייבין - בשבילי אמונת ישראל:
    1. איהו קשוט ונביאוהי קשוט
    2. גאולת ישראל - גאולת א-לוה ישראל
    3. אדון הנפלאות
* ז. פרופ' מרדכי (מרטין) בובר - דיעותיו הקדומות של הנוער (מתוך: תעודה ויעוד)
ח. ד"ר אהרון ברט - דורנו מול שאלות הנצח:
    1. חינוך לאמונה
    2. מה נותנת דת-ישראל ליהודים שאינם דתיים?
* ט. פרופ' ישעיהו לייבוביץ' - אברהם ואיוב (מתוך: יהדות, עם יהודי ומדינת ישראל).
י. פרופ' אלברט איינשטיין - דתיות המחקר (מתוך: שבילי האמונה בדור האחרון)
יא. חגי בן-ארצי
    1. התגשמות הנבואה המקראית כבסיס לאמונה (מתוך: הרב ישראל הס, עורך אמונות, עמ' 86 - 83).
    2. דרך אחרת, פרקי חיים והגות בדרך אל האמונה

ד. קריאת רקע:
א. הרב פרופ' יחזקאל אפשטיין - אמונת היהדות
* ב. עובדיה מרגליות (עורך) - שבילי האמונה בדור האחרון

כיתה י' - יחידה ב': טעמי המצוות (90 שעות)

א. חז"ל (4 ש'):
    1. סנהדרין כ"א, א' ("דרשינן טעמא דקרא")
    2. ברכות ל"ג, ב' ("האומר: עד קן ציפור יגיעו רחמיך")

ב. הגות ימי הביניים (46 ש')
א. ריה"ל - ספר הכוזרי (20 ש')
    1. מאמר א', ס"ח - סוף המאמר
    2. מאמר ב', כ"ה-ל"ד; מ"ה-נ'
    3. מאמר ג', א'-כ"א
ב. הרמב"ם (24 ש'):
    1. שמונה פרקים, ד'-ו'
    2. משנה תורה, הלכות מעילה ח', ח'
    3. שם, הלכות תמורה ד', י"ג
    4. מורה נבוכים חלק ג' פרקים כ"ה-מ"ט (כ"ה-ל"ד: גישה כללית למצוות; ל"ה-מ"ט: הקבוצות השונות וטעמיהן)
ג. ספר החינוך (2 ש')
    1. מצוה כ' (שלא לשבור עצם מן הפסח)
    2. מצוה רע"ג (מצות ספירת העומר)

ג. הגות העת החדשה (40 ש'):
א. הרב הירש:
    1. אגרות צפון, פרקים י'-ט"ו
    2. המצוות כסמלים, פרקים א'-ב'.
    3. חורב: השבת (עמ' 83-67); המשפחה (380-367); החינוך (393-381)
ב. הרב קוק:
    1. טללי אורות (מתוך: מאמרי הראי"ה כרך א')
    2. חזון הצמחונות והשלום
ג. הרב בנימין אפרתי - שערים אל היהדות (במיוחד הפרק על השבת)
ד. ד"ר אהרן ברט - דורנו מול שאלות הנצח, הפרק: מצוות למה ניתנו?
ה. רחל נריה - מול מבוכת המתירנות

ד. קריאת רקע
א. פרופ' יצחק היינמן - טעמי המצוות בספרות ישראל (בעיקר: ח"א 11-36; 58-65; 79-97; 138-145; ח"ב 91-161; 182-195; 237-245)

כיתה י"א - יחידה ג': דת ומדע (90 שעות)
א. חז"ל (4 ש'):
1. קידושין ל"ט, ב'
2. עבודה-זרה נ"ד, ב' - נ"ה, א' ("עולם כמנהגו נוהג")

ב. הגות ימי-הביניים (56 ש'):
א. ריה"ל - ספר הכוזרי (6 ש')
    1. מאמר א', א'-ט'
    2. מאמר ד', א'-י"ג
    3. מאמר ה', י"ד-ט"ז
ב. רמב"ם (30 ש'):
היחס
למדע






נס וטבע


תורת
ההשגחה


פירוש המשנה, מבוא לפרק "חלק" ("ג' כיתות באגדות חז"ל")
שם, פסחים פרק ד' משנה י'
משנה תורה, הלכות יסודי-התורה ב', א'-ב'; ד', י"ב-י"ג
שם, הלכות תלמוד תורה א', י"א-י"ב
שם, הלכות עכו"ם י"א, ח'-ט', ט"ז
ספר המצוות, מצוות לא-תעשה ל"א-ל"ב
איגרות הרמב"ם, איגרת לאנשי מארסיי (בעניין אצטגנינות)
מורה נבוכים ח"ג, י"ד
מאמר תחיית המתים, פרק ו' (מתוך: אגרות הרמב"ם)
מורה נבוכים ח"ג כ"ט; מ"ח
משנה תורה הלכות תענית א', א'-ג'
שם, הלכות אבל י"ג, י"א-י"ב
שם, הלכות מזוזה ו', י"ג
שם, הלכות מלכים י"א-י"ב
מורה נבוכים ח"ג: י"א-י"ב; י"ז-י"ח; ל"ו; נ"א-נ"ד
ג. רמב"ן (20 ש'):
היחס
למדע



נס וטבע,
תורת
ההשגחה

פירושו לתורה, דברים י"ח, 9 ("לא תלמד לעשות");
שם, 13 ("תמים תהיה")
שם, ויקרא כ"ו, 11 ("ונתתי משכני בתוכם")
תורת ה' תמימה, עמ' קנ"ה-קנ"ו (מתוך: כתבי הרמב"ן כרך א')
תשובה בענייני אצטגנינות, עמ' שע"ח-שפ"א (מתוך: כתבי הרמב"ן כרך א')
פירושו לתורה, שמות י"ג, 16 ("והיו לטטפות")
שם, דברים ל', 6 ("ומל ה' את לבבך")
תורת ה' תמימה, עמ' ק"נ-קנ"ה
הקדמה לפירושו על ספר איוב עמ' י"ז-כ"ד (מתוך: כתבי הרמב"ן כרך א')

ג. הגות העת החדשה (30 ש')
א. הרב קוק:
    1. אדר היקר,ע מ' ל"ו ואילך
    2. אגרות הראי"ה, כרך א' אגרות צ"א, קל"ד
ב. הרב סולובייצ'יק - קול דודי דופק, פרקים א'-ג' (עמ' 77-65)
ג. החזון אי"ש - הביטחון (מתוך: ספר חזון איש).
ד. ד"ר אהרן ברט - דורנו מול שאלות הנצח, הפרקים:
    1. הבריאה
    2. אמונה ומדע
    3. ההשגחה
    4. ההשגחה במקרא

ד. קריאת רקע
1. פרופ' שלום רוזנברג - תורה ומדע בהגות היהודית החדשה
2. פרופ' יהודה לוי - יהדות ומדע כחוכמות משלימות


כיתה י"ב - יחידה ד': ציונות (90 שעות)
א. מקרא וחז"ל (6 ש'):
א. מקרא:
    1. בראשית י"ב; ט"ו
    2. ויקרא כ"ו
    3. דברים ח'; י'; כ"ח-ל'
    4. יחזקאל כ'; ל"ו; ל"ז
ב. חז"ל:
    1. כתובות ק"י, ב' - קי"א, א'
    2. ספרי דברים מ"ג-מ"ד ("ואבדתם מהרה")
    3. תוספתא עבודה זרה פרק ה', הל' ב'

ב. הגות ימי הביניים (34 ש'):
א. ריה"ל - ספר הכוזרי (10 ש'):
    1. מאמר ב', ז'-כ"ד
    2. מאמר ה', כ"ב - סוף הספר
ב. רמב"ם, משנה תורה, הלכות מלכים ה'-ו' (6 ש')
ג. רמב"ן (6 ש')
    1. פירושו לתורה, ויקרא י"ח, 25 ("ותטמא הארץ")
    2. שם, במדבר ל"ג, 23 ("והורשתם את הארץ")
    3. תוספות הרמב"ן לספר המצוות לרמב"ם, מצוות עשה ד'
ד. המהר"ל מפראג - מבחר מתוך גבורות ה' ונצח ישראל (מתוך: כתבי המהר"ל
    בעריכת אברהם קריב, כרך א', הפרק: חורבן, גלות והגאולה העתידה) - 12 ש'

ג. הגות העת החדשה (50 ש'):
א. הרב קלישר - מבחר מתוך דרישת ציון (מתוך: הרצברג, - הרעיון הציוני)
ב. הרב הירש - אגרות צפון, פרקים ה'-ט'
ג. הרב קוק:
    1. ארץ ישראל, אורות ישראל (מתוך: אורות)
    2. הדור (מתוך: עקבי הצאן)
ד. הרב סולובייצ'יק - קול דודי דופק (מתוך: איש האמונה)
ה. הרב אלחנן וסרמן - קובץ מאמרים
ו. בנימין זאב הרצל - מדינת היהודים
ז. אחד העם (אשר גינצבורג) - אמת מארץ ישראל; צרת היהודים; עבר ועתיד;
   חיקוי והתבוללות; תורה שבלב (מתוך: על פרשת דרכים)
ח. דוד בן-גוריון - נצח ישראל; ייחוד ויעוד
ט. א"ב יהושע - בזכות הנורמליות

ד. קריאת רקע
1. ד"ר אריה סטריקובסקי (עורך) - המדינה בהגות היהודית
2. פרופ' אבי רביצקי - הקץ המגולה ומדינת היהודים
3. פרופ' אלי שבייד - מולדת וארץ - יעודה
4. ד"ר בנימין איש שלום - הרב קוק בין רציונליזם למיסטיקה (פרק המבוא)



ביבליוגרפיה

הגות ימי הביניים
א. רב סעדיה גאון - הנבחר באמונות ובדיעות (מהדורת קאפח, הוצאת סורא, י-ם ניו-יורק תש"ל)
ב. רבנו בחיי - חובות הלבבות (מהדורת "לב טוב" י-ם תשכ"ח)
ג. רבי יהודה הלוי - הכוזרי (מהדורת אבן-שמואל, הוצאת דביר ת"א תשל"ג)
ד. הרמב"ם:
    1. מורה נבוכים (מהדורת קאפח, הוצאת מוסד הרב קוק י-ם תשל"ג)
    2. משנה-תורה, הקדמות, אגרות, ספר המצוות (מהדורת רמב"ם לעם, הוצאת מוסד הרב קוק י-ם תשל"ח)
ה. הרמב"ן - כתבי הרמב"ן (מהדורת שעוועל, הוצאת מוסד הרב קוק י-ם תשל"א)
ו. (רבי אהרון הלוי) ספר החינוך (הוצאת מוסד הרב קוק י-ם תשל"ד)
ז. המהר"ל מפראג - כתבי המהר"ל (מהדורת קריב, הוצאת מוסד הרב קוק י-ם תש"ך)

הגות העת החדשה
א. הגות דתית
א. רבי נחמן מברסלב - ספר המעשיות (הוצאת חסידי ברסלב י-ם תשל"ו)
ב. הרב שמשון רפאל הירש:
    1. אגרות צפון (הוצאת נצח בני-ברק תשל"ח)
    2. חורב (הוצאת המכון להפצת ספרות דתית, בני-ברק תשל"ג)
    3. המצוות כסמלים (הוצאת מוסד הרב קוק י-ם תשמ"ח)
ג. הרב אברהם יצחק הכהן קוק:
    1. אורות, אדר היקר עקבי הצאן, אגרות הראי"ה (הוצאת מוסד הרב קוק, ירושלים)
    2. מאמרי הראי"ה (ירושלים תש"מ)
ד. הרב אלחנן וסרמן - קובץ מאמרים (הוצאת ספרייתי ת"א תשמ"ח)
ה. חזון אי"ש (הרב ישעיהו קרליץ) - ספר חזון איש על ענייני אמונה וביטחון (מהדורת הרב גריינמן י-ם תשי"ד)
ו. הרב יוסף דוב סולובייצ'יק - איש האמונה (הוצאת מוסד הרב קוק י-ם תשמ"ח)
ז. ד"ר יהושע ייבין - בשבילי אמונת-ישראל (הוצאת סולם י-ם תש"ך)
ח. ד"ר אהרן ברט - דורנו מול שאלות הנצח (הוצאת ההסתדרות הציונית י-ם תש"ל)
ט. פרופ' ישעיהו לייבוביץ - יהדות, עם יהודי ומדינת ישראל (הוצאת שוקן, י-ם ות"א תשל"ה)
י. הרב ישראל הס (עורך) - אמונות (הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, ר"ג תשל"ט)
יא. רחל נריה - מול מבוכת המתירנות (ספריית בית-אל תשמ"ט)

הגות כללית
א. אחד העם (אשר גינצבורג) - על פרשת דרכים (בתוך: כתבי אחד-העם, דביר ת"א תשכ"א)
ב. בנימין זאב הרצל - מדינת היהודים (הוצאת ההסתדרות הציונית י-ם תשל"ב)
ג. פרופ' מרדכי (מרטין) בובר - תעודה ויעוד (הוצאת ההסתדרות הציונית י-ם תש"ך)
ד. דוד בן-גוריון - נצח ישראל (הוצאת דביר ת"א תשכ"ה)
ה. א"ב יהושע - בזכות הנורמליות (הוצאת דביר ת"א תשל"ד)

מחקר
א. הרב פרופ' יחזקאל אפשטיין - אמונת היהדות (הוצאת מוסד הרב קוק י-ם תשכ"א)
ב. ד"ר בנימין איש-שלום - הרב קוק בין ראציונליזם למיסטיקה (עם עובד ת"א תש"ן)
ג. פרופ' יצחק היינמן - טעמי המצוות בספרות ישראל (הוצאת ההסתדרות הציונית י-ם תשט"ז)
ד. הרצברג אברהם (עורך) - הרעיון הציוני (הוצאת ההסתדרות הציונית י-ם תשמ"ה)
ה. פרופ' יהודה לוי - תורה ומדע כחוכמות משלימות (הוצאת עולם הספר התורני י-ם תשנ"א)
ו. עובדיה מרגליות (עורך) - שבילי האמונה בדור האחרון (הוצאת מחברות לספרות ת"א תשכ"ד)
ז. ד"ר אריה סטריקובסקי (עורך) - המדינה בהגות היהודית (הוצאת משרד-החינוך, האגף לתרבות תורנית י-ם תשמ"ג)
ח. פרופ' אבי רביצקי - הקץ המגולה ומדינת היהודים (הוצאת עם-עובד ת"א תשנ"ג)
ט. פרופ' שלום רוזנברג - תורה ומדע בהגות היהודית החדשה (הוצאת משרד החינוך, האגף לתרבות תורנית י-ם תשמ"ח)
י. פרופ' אלי שבייד - מולדת וארץ יעודה (הוצאת עם-עובד ת"א תשל"ט)

הערות:



1. לאחרונה - קיץ תשנ"ד - אימץ המינהל לחינוך דתי תוכנית חדשה להוראת מחשבת-ישראל בחטיבה העליונה. תוכנית חדשה זו מהווה נקודת ציון חשובה בכיוון הרצוי לדעתי בתחום זה. ואני מברך עליה. יחד עם זאת, התוכנית המוצעת במאמר זה הרבה יותר מרחיקת לכת גם מן התוכנית החדשה בכמה היבטים מרכזיים, ואני מקוה, שהיא תתרום להמשך ההתפתחות.
2. התוכנית בשלמותה פורסמה לראשונה ב"שמעתין", בטאון המורים הדתיים, תשנ"ד.
** כל סעיף המסומן בכוכב כולל חומר ברמה גבוהה, דורש התמודדות מורכבת, ומתאים לכיתה מתקדמת.