הבגד עושה את האדם - האדם יוצר את הבגד

ספור סינדרלה ומשפחתה דרך הבגד

רחל סביליה

גיליון מס' 36 - כסליו תשע"א * 11/10

לפנינו ספור סינדרלה, ספור עממי ידוע נכתב על ידי הסופר הצרפתי שארל פרו (1628-1703) לפי אגדה עממית. אחר כך האחים גרים במאה ה-18 התאימו אותו לאגדות הגרמניות, שהם ליקטו וכתבו לטעמם. ספור לכלוכית בתרגום לעברית, מדגים לפנינו את תפקידו המשמעותי של הבגד בחברה. את הנידות מהקצה האחד הגבוה של החברה, אל הקצה הנמוך של החברה. מובן שניידות זו מלווה בקשיים, שחווה הגיבורה, כשהיא מטולטלת בין המעמדות. הבגד הוא הסמל לחוויה הקשה, או לחוויה הטובה שאליה נקלעת לכלוכית.

בספור שמונה דמויות, כאשר כל הפעולות בספור יכלו להיות מבוצעות על ידי בגדים בלבד, ללא הבשר ודם המעמיד את הבגדים, והם עומדים על תלם. אלו לא היו גופות הבובות, הבגדים יכלו לספר את הספור בעצמם. אבל אני בניתי את הבובות ועליהם הלבשתי את הבגדים המספרים.

נתחיל מהאב, ראש המשפחה האמור לשמור, להגן, לפרנס, להזין, את בתו למרות שהתאלמן. האב דאג ראשית כל לא להישאר אלמן, לכן נשא לאישה אלמנה כמותו, אם לשתי בנות.



האב - דמות הבובה האב, כפי שהוא נראה בתמונה, נראה אדם מסודר. הוא בעל אחוזה כפרי, חיו מתנהלים במסלול טוב. מאיפה ידוע לנו כל זה? נתחיל להתבונן ברגליו, הוא נועל מגפיים, מגפיי עור חזקים, מחממים ואפשר להתהלך בהם בגשם, בשלג, ורגליו נשארות מוגנות מפגעי מזג האוויר. והדבר חשוב מאוד באותה ארץ שהאגדה מתרחשת בה. נרים מבט אל הקרדיגן, הוא הז'קט של האציל הכפרי. מאין לי שהוא אציל כפרי? הז'קט שלו אלגנטי, אבל לא מפואר ולא מצועצע. הוא מגן על הלובש אותו מפני פגעי מזג האוויר, הוא מחזיק את חם הגוף, איננו יקר מדי, החומרים ממנו עשוי יעילים ונעימים לעין. זהו קורדרוי והוא תפור על בטנה חמה, זה איננו ז'קט מקטיפה יקרה. כך הבנו, שהאציל הכפרי איש מסודר, איננו יהיר, ורק הסלסלות בצווארונו ובחפתי השרוולים של חולצתו, המבצבצים מפתח הצוואר, ומבעד לשרוולי הז'קט, מביאים מעט גנדרנות, מצנעת לכת, אבל אי אפשר להימנע לחלוטין מהוספת גנדור כל שהוא, וכך יש בו מן הגנדרנות הצרפתית שבלי סלסלות רקמה, זה לא ילך. ועתה אם נרים את העיניים עד לראשו של האיש, נראה שבעצם הוא מקפיד על הופעה מושלמת. ראשו עטוי קפלט, הוא הפיאה הנכרית המאובקת, כדרכם של הגברים העמידים, האצילים בשנות חייהם הכבודות. הכובע המשולש הוא אופנתי, ואולי מרמז על הזרם המפלגתי שאליו הוא משתייך.

האם החורגת - האלמנה שזכתה בשידוך מצוין, דואגת לבנותיה, וכיצד בתקופות הנדונות דואגים לעתידן של הבנות? מחפשים להן שידוך טוב, כך שהפרנסה תהיה מצויה, והבת תזכה גם היא לחיים טובים. האישה הזו שנשאה לבעל האחוזה נראית טוב, היא ראוותנית, רואים זאת מתסרוקתה שאמנם איננה יוצאת דופן בתקופתה אבל שערותיה בצבע פרוע והן מסולסלות ואינן ניתנות לריסון.

אבל יש להודות שהיא ניחנה בטעם, שמלתה בצבע ירוק נעים לעין, מן הסתם בצו האופנה של הימים ההם. היא איננה לובשת שמלה אלא בגד בן שלושה חלקים. חצאית ירוקה מבד עדין קטיפתי, זו החצאית העליונה שיש לה שובל קטן בגב. מתחת לחצאית זו מבצבצת חצאית שחורה מטפטה ותחרה, נוצר משולש מעניין המתחיל מפתח המותן, ושני חלקי החצאית הירוקה נפתחים כדי להראות את הטפטה המרשרשת ואת התחרה העדינה.

האם החורגת לובשת חולצה שחורה חסודה מתחרה מאוד מרשימה, הצווארון של החולצה מוגבה סביב לצוואר, והמחשוף נוצר מקטע החזה של החולצה שהוא חשוף מבטנה בלבד, כך בולטת התחרה היפה השחורה. אותו אפקט של חשיפה שקופה בא גם בשרוול התפוח ליד הכתף, אבל מהמרפק ועד לפרק כף היד השרוול צמוד.

צמידות זו חוזרת בלסוטה הצרה המתוחה היטב על מותניה של האם אשר שמרה על גזרתה היפה. הלסוטה ירוקה קטיפתית כחצאית העליונה. יש לה זוג כפתורים נוצצים ויקרים כעדיים יקרים. הדבר מראה על הופעה צנועה בלי תכשיטים הבולטים לעין.

אין ספק זו אישה חכמה, היודעת לכלכל את מעשיה.




האחיות- לעומת האם הן ראוותניות, רועשות, חצופות, ורוצות לממש את המזל שנקרא להן בדרכן, על ידי נשואי אמן לאציל הכפרי. שערותיהן בתסרוקת מוגזמת וקשה מאוד לטפל בשער הסורר שאיננו נתן לריסון. סרט הזהב בקושי רב יכול לעצור מבעד לתלתלים החצופים מלהתפרע. השמלה בצבעים לא תואמים, רועשים ומוגזמים. אדום וצהוב, בחירה ראוותנית מאוד.

הבדים יקרים דמויי קטיפה ונראה שהושקעה בתפירתן עבודה מאומצת.
יש פריט שבגדי האם והבנות קבלו כעת במעמדן זה. זו הקרינולינה מחוט ברזל שנוספה לתלבושתן. זו חצאית תחתונית בין התחתוניות הרבות המבצבצות מתחת לחצאיות הקטיפה. הקרינולינה היא רשת של חוטי ברזל, מעוצבת לגזרת הלובשת, והיא נותנת נפח נוסף ותמידי לחצאית העליונה. הקרינולינה דומה לאהל, אהל מברזל. ויש הרגשה שהגברת הלובשת את אהל הברזל הזה מוגנת היטב היטב. איש אינו יכול לגשת אליה. איש איננו יכול להתקרב יתר על מידה. כדי לפשוט מעליה את הבגדים המסורבלים האלה, הגברת זקוקה למשרתת שלה. אבל על חוסר הנוחיות של לבישת בגדים אלה מפצה העובדה שכעת היא מוגנת מאוד בתוך מבצרה זה, לבושה, מה עוד שהלבוש בדרך כלל חינני ויפה.

כעת שלוש הנשים במשפחתה של סינדרלה שייכות למעמד הגבוה, המעמד העליון, שם זה החיים הנוחים מאוד. כדי להמשיך במעמד נח זה האם והאחיות עשו את המתבקש. הן הורידו את סינדרלה ממעמדה הרם כיורשת האחוזה, דבר שהיה מסיע לה רבות בהשגת השידוך הטוב, אבל בעקר הפך את חייה הנוחים עד כה של סינדרלה, לחיים קשים מנשא. הם הפכו אותה למשרתת. כך התפטרו מהיורשת.




סינדרלה - המשרתת שנפלה מאיגרא רמה לבירה עמיקתא.
אנחנו רואים את סינדרלה לבושה בבגד קל, מבד כותנה, פשוט מאוד, בעקר חסר הגנה מפגעי מזג אויר קר. איננו שוכחים המקום הוא אירופה על החורף הקשה שלה. סינדרלה חוגרת סינר, סמל מעמדה הנחות כעת. נעליה נעליים פשוטות מלבד, כדרך האיכרים. ואין לה את ההגנה של הקרינולינה, המבטאת את המעמד הרם אליו השתייכה עד כה.

אבל, יופיה נשאר לה, שערותיה אומנם אינן עשויות כדרך הבנות בנות האצילים, אבל הן יפות מאוד, מתולתלות, וסרט אדם מנוקד הוא הקושר את השערות , אין לה קישוטים, אין ולו פריט אחד של מותרות.

לידה עומדת דמות מעניינת ומיוחדת, היא הפיה. עליה נדבר בסוף.




הנסיך - הנסיך עומד בראש ההיררכיה באזור. הוא היורש של המבצר, וככזה יש עליו חובות. חובה ראשונה להעמיד צאצאים, עליו למצוא בת זוג מתאימה כדי שהצאצא יהיה ראוי להמשיך את השושלת. עליו להגן על האזור והוא עומד בראש מערכת הביטחון במקום. וכל זה עלינו לגלות מתוך בגדיו.

נתחיל ברגליו, יש לו מגפיים כמובן, כחיל עליו להיות מוכן לכל, לכן מגפיו גם נאים וגם מתאימים למבצעים מיוחדים. מכנסיו מקטיפה. רואים שהוא נסיך, מסתובב במכנסי קטיפה רכים ויפים. הקרדיגן שלו יפיפה, משי מפוספס בצבעים עדינים של אפור בהיר וכהה, עד לפס לבן. הבטנה משי אדם, כל כך מטורזן. בעקר הגנדור כאשר החפתים הגדולים והדשים המוארכים הם מאותה ביטנת משי אדם ומרשים. והגזרה של המעיל הזה יפיפייה מתרחבת כלפי הירכיים מיוחדת מאוד. החולצה משי לבן, אבל הנה האיפוק, אין מלמלות וסלסילות אלא עניבה מבד החולצה.

השערות שלו בתסרוקת המתאימה לחיל. אין כאן קפלט או פיאה או שער עודף. השער שלו אסוף בסרט כהה כמו קוקו. כך השער לא יפריע לו בדו קרב שיכול לפרוץ בכל רגע.

נכון, חסרה לו החרב כאן, סלחו לי, ולו, כי הוא עסוק במציאת כלתו שנעלה נשר מרגלה, והנסיך מחזיק את נעל הזכוכית של סינדרלה, במטרה יוקדת למצוא את הנערה המיועדת לו. הנערה שנעלה נעלי זכוכית.

מי זה נועל נעלי זכוכית? איך אפשר להתהלך בנעלי זכוכית? אבל כעת כשסינדרלה עומדת לחזור למעמדה, והיא מקבלת בחזרה את הקרינולינה שלה, ולא רק לחזור אלא לעלות מעלה מעלה, נעלי הזכוכית מסמלות את העידון הגדול ביותר, את הנערה שאין לה צורך כלל ללכת, בדומה לסיניות ורגליהן הקטנות, אבל גם הסכנה הגדולה שיש בנעלי זכוכית אשר יכולות להתנפץ, חלילה, ויש להיזהר מאוד מאוד כאשר מגיעים לפסגה. כמובן שמחזירים את הבת האובדת, הבת שקבלה יחס נורא מהאם החורגת ובנותיה. זו הבת שהייתה כבר באותו מעמד גבוהה. חס וחלילה אין מקבלים כאן למעמד הגבוהה בת איכרים פשוטה שלא נולדה במעמד הנכון. רק מחזירים אותה למעמדה הגבוה לתוכו נולדה.

הפיה- אחרונה חביבה היא הפיה. זו הדמות הכל יכולה. יש בידה מטה קסם והיא יכולה לשנות גורלות, היא יכולה להפוך סמרטוט לבגד מפואר, אבל הכל זה ענין של זמן. לקסם יש זמן תפוגה.

לפיה בגדים נוחים מאוד. בעצם לה יש את הבגד הנח ביותר, השמלה שלה גולשת על גופה ברכות, אין לה צורך במבצר של תחתונית מחוטי ברזל. היא איננה מהדקת את מותניה כדי שיראו עד מה גזרתה דקיקה, היא מאוד בטוחה בעצמה. נעליה רכות ונוחות מותאמות לה. היא מרחפת בצבעים פסטליים, כאן בחרתי לה את התכלת כענן בשמים.

הפיה מזכירה את האישה של ימינו. היא חופשית, יכולה כמעט להתמודד עם הכל, והיא מגשימה חלומות סינדרליות, כלומר, חיים נוחים . כן היום הנשים במידה רבה הן הפיה הכל יכולה.

אז יש לי שאלה: למה אם כך, בימינו כאשר אפשר ללבוש בגדים נוחים כמו של פיה, הכלות מתעקשות על שמלת סינדרלה?

אהה?