 לדף ראשי
לתוכן הגיליון
אודות לואייחו
עוזי שכטר
גיליון מס' 37 - טבת תשע"א * 12/10 אודות לוָאייֶחוֹ המשורר הפרואני סֶסַאר וָאייֶחוֹ (1938-1892) פְּתִילִים חֲרוּכִים דּוֹלְקִים שָׁלַפְתָּ מִסְּנֵא-לִבְּךָ לֹא אֻכָּל צַרְתָּ בָּם מִלּוֹתֶיךָ שְׂרוּפוֹת וּבְקוֹרְאִי אוֹתְךָ נִיתָקִים הֵמָּה מֵהַדַּף וְנִבְלָעִים בְּעֵינַי בְּלִבִּי נִצָּתִים מֵחָדָשׁ * * * שִׁירַתְךָ פּוֹצַעַת אוֹתִי, וָאייֶחוֹ בְּסִכּוֹת חַדּוֹת נָטְפוּ בֶּכִי וְדָם מִקִּירוֹת לִבְּךָ סְדוּקִים שָׁלַפְתָּ וְהָיוּ צִפֹּרֶן מִלּוֹתֶיךָ נִנְעָצוֹת אַחַת אַחַת בְּקִירוֹת לְבָבִי דַּקִּים לְחַדְרֵי- חֲדָרַי, מַרְתְּפִי, עֲלִיָּתִי לֹא, זֶה לֹא אקופונקטורה! * * * אֶת מְעַי הַמְלֵאוֹת תְּכַוֵּץ בְּפֵרוּרֵי לֶחָם שָׁחֹר צְלוּבִים בָּוִּיָּה דּוֹלוֹרוֹזָה שֶׁלְּךָ זָעֲקוּ מִמֵּעֶיךָ הַחֲלוּלִים * * * אֶשְׁתֶה בְּצָמָא אֶת מַרַת מִלּוֹתֶיךָ שִׁקּוּי צוֹרֵב מְאַכֵּל [לְלֹא אַלְכּוֹהוֹל] וְכִלְיוֹתַי נִכְווֹת מִשִּׁיר לְשִׁיר מִתְחָשְׁלוֹת * * * מְבַעְבְּעוֹת שׁוּרוֹתֶיךָ כְּמִיהָ רוֹתַחַת מְתִיזוֹת לַבָּתָן - זֶה מְסֻכָּן בְּלֹא קוֹבַע אַבִּיר * * * בֵּין קִירוֹת תָּא גָּלַשְׁתָּ לִתְהוֹמוֹת יַתְמוּת לֹא יָכֹל לְבַקֵּר אֵת מַצֵּבַת אִמְּךָ הַטְּרִיָּה מַצֵּבַת אַהֲבָתְךָ, וְהִנֵּה נַעֲרָתְךָ שֶׁאָהַבְתָּ עָזְבָה עִם שֵׁדִים וְלִילִית שָׂרִיתָ בְּנַחַל דִּמְעָתְךָ בְּבִצַּת גַּעְגּוּעַ מְלֻבֶּנֶת מְאַכֶּלֶת פְּסִיעַתְךָ מִקִּיר כַּמָּה צְעַדִים לְקִיר מוּלוֹ פָּסַעְתָּ עַל פִּי-עֶבְרֵי תְּהוֹמוֹת אֵימָה נִפְעָרִים מְבַקֵּשׁ אַחַר עַצְמְךָ עַצְמְךָ וּבָרַחְתָּ מֵעֵבֶר יַמִּים אֶל עִיר הַצְּלָלִיוֹת הַמְּאִירוֹת לְצַד גִּשְׁרֵי אֶבֶן אֲפֹרִים תֵּהָלֵך עִם הַסֵּין מְרֻפָּט דָּהוּי חֲסַר כָּל, עַל סַפְסָל עָזוּב בְּסִמְטָה צְדָדִית תֵּשֵׁב לְקַלֵּף אֲרוּחַתְךָ - עַרְמוֹן מְפֻיָּח, אֲנִי מְדַמְיֵן לִי מַרְאֶה מַבָּטְךָ אָז וּמַבָּטִי נָמוֹג בְּתוּגָה מַמְשִׁיךְ לוֹחֵם בִּצְלָלֶיךָ הַגָּחִים מִתּוֹכְךָ עֵט וּפִנְקָס קָטָן לְךָ מָגֵן וְחֶרֶב פִּיפִיּוֹת חֲדַת לְהָבִים פּוֹצַעַת אוֹתְךָ לְלֹא רַחֵם. * * * עִם יָרֵחַ אָכוּל וּפָנָס בַּרְזֶל מְעֻטָּר מֵהֵל בַּחֲשֵׁיכָה חָלַפְתָּ כְּצֵל עַל קָפֶה רוּז' הַזּוֹהֵר, תָּצִיץ אִשָּׁה, גֶּבֶר, זוּג, שְׁלָשָׁה לְצַד שֻׁלְחָנוֹת דְּפָקֵי-לֵב מְצוּיָרִים עַל פִּי צַו-הָאָפְנָה הָאַחֲרוֹנָה מְתַלְּעִים שִׂיחַ מַחְשָׁבוֹת לִלְגוֹם אֶת זִיּוּפָם עִם קָפֶה מְשֻׁבָּח [מִפֶּרוּ מוֹלַדְתֶּךָ הָאֲהוּבָה?] וּבָצִיר בּוֹרְגָנְדִי יָשָׁן אוֹחֲזִים חָזָק בְּשִׁכְחַת הַמָּוֶת הַדְּמוּמָה, בִּשְׁתֵּי אוּנוֹת מְקוּרְקָפוֹת גַּם מִלִּפְנִים וְאַתָּה צָעִיר עֲדַיִן וָאייֶחוֹ, מֻתָּשׁ לְלֹא גִּיל רוֹצֶה לְהִסְתַּלֵּק כְּבָר, לִפְשֹׁט כְּסוּת חַיֶּיךָ כְּבֵדָה מֵעוֹפֶרֶת עָלֶיךָ, לְהָסִיר זֵר-קוֹצֵי מֻקְדָּמוּת אֲשֶׁר כִּתְּרוּ לְרֹאשְׁךָ בְּצִחְקוּק יִדְּעוֹנֵי-שִׁירָה וְאַתָּה חוֹלֶה-פָּצוּעַ עַד תֹּם. הַאִם הִגַּעְתָּ לְעַצְמְךָ עַצְמְךָ?! הֵן תֵּדַע, אוֹתוֹ עַצְמִי עַצְמִי אֶחָד הוּא לְכֻלָּנוּ. |
|
