 לדף ראשי
לתוכן הגיליון
שיניה שחורות
רון גרא גיליון מס' 37 - טבת תשע"א * 12/10 שִׁנֶּיהָ שְׁחֹרוֹת
בֵּין הַהֲלִיכוֹנִים בְּבֵית הָאָבוֹת מְהַלֶּכֶת הָיְתָה בנְעָלֶים גַּבְרִיּוּת כשעיני הבובה שלה הכחולות והגדולות דומעות בֵּין פִּטּוּרֶיהָ, תִּסְכּוּל יְלָדֶיהָ, זֵעַת גֵּרוּשֶׁיהָ בֵּין הַסִּיגַרְיוֹת הַטְּמוּנוֹת עָמֹק בְּרֵאוֹתֶיהָ בֵּין שִׁנֶּיהָ הַמִּתְפּוֹרְרוֹת הַשְּׁחֹרוֹת. בִּגְרוֹנָהּ הַיָּבֵשׁ דָּמְתָה לַאֲדָמָה חֲרֵבָה, קָשָׁה, גַּם חֲפַרְפֶּרֶת לֹא חָפְרָה בָּהּ בְּשׁוּם שָׂפָה. מִתּוֹךְ התִּסְכּוּל שֶׁל שְׁבִירַת יַרְכֵי אִמָּהּ קָמָה וְנָסְעָה לָעִיר הַסְּמוּכָה אֶל מְקוֹם הַדִּמְדּוּמִים אֶל מַחֲבוֹא שֶׁל אֲנָשִׁים אֲפֹרִים, לֵילִיִּים כְּמוֹתָהּ. יָרֵחַ עוֹרְבִי הֵצִיץ בִּירֵכֶיהָ הַלְּבָנוֹת הַמְקֻפָּלוֹת בְּפִנָּה עֲלוּמָה. הֵם הִבִּיטוּ בָּהּ כְּעוֹרְבִים מְנַקְּרִים בִּשְׁלַל לשונותיהם - טוּרְקִית, רוֹמָנִית, עֲרָבִית וּמְעַט עִבְרִית הֵם שִׁמְּנוּ אֶת צִירָהּ הִקְשִׁיבוּ לְקוֹל נְשִׁימָתָה. פְּרוּעָה, מזיעה, מְגַמְגֶּמֶת קָמָה מִחֻרְשַׁת הַחַיּוֹת כְּחָתוּל רְחוֹב הַמְסַיֵּם לְשׁוֹטֵט בְּמִנְהֶרֶת הַלַּיִל אַל מִקְלַחַת בֵּיתָהּ אֶל הַפְּתָקִים מִבֵּית הַמִּשְׁפָּט לְגֵירוּשִׁין אַל מִתַּחַת לִכְנַף הַשְּׂמִיכָה הַבּוֹכָה אֶל בֹּקֶר קוצים אָפֵל וְקַר הַמִּתְעוֹרֵר מִשִׁעוּלָה |
|
