שירים וציורים

ענת זגורסקי שפרינגמן

גיליון מס' 39 - אדר א תשע"א * 2/11

ענת זגורסקי שפרינגמן מתכתבת בעבודותיה עם תכנים פוסט מודרניים שבזרם האמנות וכמוהם תוהה מה היא משמעות החיים: רשע ואלימות הרוחשים מתחת לפני השטח הבנאליים והבטוחים לכאורה, טשטוש גבולות בין מציאות לפנטזיה שבחיי ילד ובמבטו של האדם המתבגר, תמימות שעברה תהליך של טראומטיזציה בחברה הבורגנית המהוגנת ושנקברת תחת ערכים חדשים, אפלים לא פחות.

ענת זגורסקי שפרינגמן, שהיא גם משוררת, אינה מתעכבת בהמצאת הגלגל, אלא משתמשת במוכן כדי לקדם את רעיונותיה. מיצבים שלה נבנים בשיטת האנסמבלאז', אותם היא מחברת מחלקים שונים של ריידי-מייד, ומהם היא יוצרת ספורים מטפוריים משל עצמה. האמיתי, שיראה כחיקוי והמלאכותי שיבטא את האשליה של המציאות. ראה השיר "משחקים" המצורף.




כיפה אדומה

לוליטה
לוֹלִיטָה כְּבָר לא מַה שֶׁהָיְתָה.
הַקֶּסֶם הַגִּבְעוֹלִי נִרְמַס בְּדֹחַק חַשְׁקָנִים.
שָׁרְשֵׁי הַתַּאֲוָוה הֶעֱכִירוּ מִמֶּחְטָפִים.
עֵין הַתּוֹם הִתְעַמְעֲמָה.
מְזוּזָה שֶׁמְּעַטִּים חֲפֵצִים לְהִתְעַמֵּק בָּהּ.


עובר

שיר הלל לפרספקטיבה
איך אפשר בלי אף זיכרון של שיר ערש
ללא גמילה מחיתולים
ואפילו בלי לעבור את השלב האדיפאלי
להשפיע:

להנהיג מרד נגד איסורים לטעום דבר שמחוץ
לסל הקניות,
להוביל קמפיין לקו אופנה מחייב של יוניסקס
לגרום למהפכה בחוקי הילודה,

זה ייתכן רק אם נבראת
חוה.