 לדף ראשי
לתוכן הגיליון
לאה
אביבית לוי-קאפח
גיליון מס' 41 - ניסן תשע"א * 4/11 רַכּוֹת הָיוּ עֵינֶיהָ
לֹא שׁוֹתְקוֹת לוּ שָׁתְקוּ הַבְּרִיּוֹת אוּלַי הָיוּ רִיסֶיהָ טוֹבִים בְּעֵינָיו אוּלַי לֹא הָיְתָה נִזְקֶקֶת לְחֶסֶד אָחוֹת. רַכּוֹת הָיוּ עֵינֶיהָ וְדוֹמְעוֹת כָּל דִּמְעָה הָיְתָה לְיֶלֶד, עַם שָׁלֵם, רִבּוֹאוֹת עֵינַיִם שֶׁלָּהּ. |
|
