 לדף ראשי
לתוכן הגיליון
חמישה שירים על אבות ואמהות
נורית צדרבוים
גיליון מס' 41 - ניסן תשע"א * 4/11 אכלו בוסר
הֵם - אָכְלוּ לָהֶם בֹּסֶר וְשִׁנֵי הַזְּמַן נָגְסוּ - בִּי. שְׁלֹשָׁה אָבוֹת וְאֵם אַחַת אָכְלוּ, עַד שֶׁקָהוּ שִׁנֵּיהֶם. וּבְנֵיהֶם - לֹא שָׁנוּ, לֹא שִׁנּוּ גַּם לֹא שִׁנְּנוּ. הֵם - אָכְלוּ בֹּסֶר לְשׂוֹבְעָה וְשִׁנַּי שֶׁלִּי קָהוּ – יָמָי כָּלוּ דָהוּ. הַטַּעַם - חָלַף לוֹ בְּיַעַף, לֹא הֵנִיד לוֹ - אַף וְעָף הִנִּיחַ עַל מַדָּף הַזְּמַן הַנִּדָּף עוֹד סִפּוּר שֶׁעָבָר וְחָלַף מִבֵּן לְאָב שלֹּא הוֹתִיר וְלוּ שֵׁן אַחַת חָלָב. לֹא טַעַם הָמָן וְלֹא מֶתֶק הַדְּבַשׁ רַק עַז שֶׁלֹּא יָצָא מִמֶּנּוּ מָתוֹק. שָׁם - רַק אָכְלוּ. פֹּה - מִבָּרָק קָהוּ. וְאֵין. אֵין מִי שֶׁעוֹצֵר אֶת גַּלְגַּל הָעֲנָק הַסּוֹבֵב עַל צִירוֹ בְּחָלָל הַזְּמַן כִּי שֶׁפַּעַם מִזְּמַן, אָב הִסְתָאֵב, נָגַס בֹּסֶר בְּשִׁנָּיו לֹא הִתְיַסֵּר גַּם לֹא סָב עַל עֲקֵבָיו - לֹא עָזַב. מִתְגַּלָּה וּמִתְגַּלְגֶּלֶת הַנְּשָׁמָה הַגּוֹאֶלֶת מְיֻסֶּרֶת. אֶת עָצְמָה מוֹסֶרֶת מִדּוֹר לְדוֹר כְּעוֹמֶדֶת בְּתוֹרָה לַחֲזֹר וְלַשּׁוּב לְעוֹד גּוּף. מְנַסָּה הִיא לִתְּקוֹן הַמְּעֻוָּת, לַהֲדֹף אֶת יְשׁוּרוּן שֶׁשָּׁמַן וּבָעַט וּלְהַלְבִּין אֶת שִׁנָּיו הַחַדּוֹת שֶׁל הַדּוֹר הַצָּעִיר. וְהַשֶּׁמֶשׁ. כְּנָהֲגַה, זָרַח וּבָאָה אֶת הַיּוֹם לְהָאִיר וְתַחְתֶּיהָ אֵין חָדָשׁ. כָּךְ הַנְּשָׁמָה שֶׁכֹּחָהּ לֹא תַּשׁ סוֹבֶבֶת הֵנָּה וְכָהֵנָּה בֵּינוֹת שִׁנֵּי בָּנִים שֶׁנִּנְצָר לָבְנַּם שְׁנִגְזָר גּוֹרָלָם שֶׁתִקְהֶינָה. דַּלּוֹת הֵן אַמּוֹתָי אֲנִי בְּדָּלֶ"ת אַמּוֹתָי - עוֹמֶדֶת דַּלִּוֹת הֵן אֲמָהוֹתָי - לוֹמֶדֶת בְּעָנְיִי – רוֹעֶדֶת. שְׁפָחוֹת הֵן כְּעָפָר לֶרְגָלָי כְּאַמּוֹת לְמִידּוֹתָיי הַרְחָבוֹת. דּוֹמוֹת הֵן הָאַמּוֹת בְּדַּלּוּת לְהֶרְגֵּלָי לֹא יִתֵּנוּ לַמּוּט רַגְלַי. כְּשׁוֹמְרוֹת הֵן נִצָּבוֹת עַל מִפְתָּן הַסַּף הַנִּכְסָף שֶׁל דָּלֶ"ת אַמּוֹתָי. בַּצַּר לִי אֲנִי מִתְדַּפֵּקֶת עַל אֵם הַדֶּלֶת זוּ שֶׁאוֹתִי מָּבְדֶּלֶת מֵעַם וּמֵעִם דָּלֶ"ת אִמָּהוֹתָי. זוֹ הָאַחַת שֶׁפָּתְחָה לִי סֶדֶק צַר דַּרְכּוֹ רָאִיתִי בְּלִי אוֹמֵר, אֶת פַּס הַיְּצוּר שֶׁל דַּלּוּת הַחֹמֶר- אָפְנָה וְסִגְנוֹן שֶׁהָיוּ לִי אוֹמֵר וְגוֹמֵר. וְסָגַרְתִּי. בְּלֵב נִפְעַם אֶת הַדֶּלֶת שֶׁפִּתְחָהּ אֵלַי נִסְדַּק, צִירָהּ אֵלַי סָבַב ונִזְעַק. וְיָדַעְתִּי. זֹאת הִיא, דַּלַּת הָעָם. וְאָמַרְתִּי. דַּלּוֹת הֵן אַמּוֹתָי גַּם. אֱמֶת זוֹ שֶׁזֶּה עַתָּה לִי נִגְלְתָה אֲפִלּוּ שִׁפְחָה עַל הַיָּם לֹא רָאֲתָה. וַאֲנִי תַּרְתִּי בְּתַרְתֵּי מַשְׁמָע אַחַר אוֹתָהּ אַמַּת מִדָּה. הַפָּרוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת אֵלַי לוֹחֲשׁוֹת הַפָּרוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת רָבְצוּ בֵּין כָּרֵי הַדֶּשֶׁא אֵלַי הָיוּ לוֹחֲשׁוֹת, מִכָּל עֵבֶר שֶׁ זֶה וְזֶה וְזֶה - אָסוּר לַעֲשׂוֹת. כַּמָּה אֲנִי כֹּה נִרְגֶּשֶׁת כְּשֶׁפָּרוֹת קְדוֹשׁוֹת לוֹעֲסוֹת [מַעֲלוֹת גֵרָה] וְלוֹחֲשׁוֹת לִי בְּעֹרֶף פָּרָה אַחַר פָּרָה (בְּלֹא הַפְסָקָה, בְּלֹא הֶרֵף) מָה-כֵּן-מָה-לֹא-וְלָמָּה-לֹא-לוֹ. וְנַפְשִׁי - בֵּינֵיהֶם תִּתְרוֹצֵץ וְהָיְתָה לָהֶם וְלִי לְרוֹעֵץ כְּמוֹ רוֹצֶה הִיא לְנַתֵּץ פָּרוֹת מְדֻשָּׁנוֹת עֹנֶג. כְּמוֹ רוֹצֶה לְעַגֵּל פִּנּוֹת לְהַסְוֹת, לְהַסְוֹות, לְהַפְרוֹת. וְהֵן- הַפָּרוֹת, מְפֵרוֹת שַׁלְוָתִי מְפָאֲרוֹת תֻּמָּתִי נוֹתָרוֹת וּמַתְרוֹת, קְדוֹשׁוֹת מְעֻנּוֹת. וְנוֹתַרְתִּי לְבַדִּי בְּלֹא מַעֲנֶה בֵּין כָּרֵי הַדֶּשֶׁא הַמּוֹרִיקִים שֶׁבָּהֶם פָּרוֹת קְדוֹשׁוֹת לִחֲכוּ, לִי חִכּוּ וְגָעוּ לִי מוּ נוּ נוּ. עָמַדְתִּי בָּאָחוּ בֵּין כַּרִים וְהָרִים וְהַפָּרָה הָאֲדֻמָה גָּעָתָה לִי בְּעֶדְנָה מְלַטֶּפֶת וְאָמְרָה, מִכָּל הַיְּלָדִים אוֹתָךְ אֲנִי אוֹהֶבֶת, וְיָסְפָה בִּלְחִישָׁה בְּלֹא שֶׁתִּפֹּל אַף שַׂעֲרָה מֵרֹאשָׁהּ שֶׁלֹּא כָּל פָּרָה קְדוֹשָׁה הִיא גַּם טְהוֹרָה. סִירוֹת בְּיָם פָּרְשׁוּ אֶת כַּנְפֵי הַמִּפְרָשִׂים רַכָּבוֹת הַזְּמַן אָצוּ רָצוּ עַל הַפַּסִים ( כְּמוֹ גַּמָּדִים) אֲנִי רָצִיתִי לַעֲצֹר וְלָרֶדֶת וְרַק הַפָּרָה הַקְּדוֹשָׁה נִשְׁאֲרָה עוֹמֶדֶת בְּשָׂדֶה יָרֹק מְלַחֶכֶת עֶשֶׂב, גּוֹעָה תּוֹהָה, וּמְחַיֶּכֶת - מוּ נוּ נוּ. אִמָּהוֹת אָשְׁיוֹת בְּדָּלֶ"ת אַמּוֹתָי עֲלֵיהֶן כְּבָר סִפַּרְתִּי, וְהֵן גַּם עָלַי, בֵּין אַרְבַּעַת אִמָּהוֹתָי הָיְתָה לִי אֵם אַחַת אִמָּהִית, פְּנִימִית. אִמָּא טוֹבָה מְאֹד שֶׁמֻּרְכֶּבֶת מֵהַרְבֵּה אִמָּהוֹת. בַּעֲשֶׂרֶת אֶצְבְּעוֹתַי הַנַּפְשִׁיוֹת יָצַרְתִּי לִי אֶת אוֹתָן אָשְׁיוֹת אִמָּהוֹת שֶׁהָיוּ לִי כַּחֹמֶר בְּיָדִי הַיּוֹצֶרֶת בֵּינוֹת נַפְשֹׁי הַנִּכְמֶרֶת וְהַמְּפַרְפֵּרֶת. בָּנִיתִי לִי יְסוֹד שֶׁל אִמָּהוֹת מֵאֹסֶף שֶׁל אִישִׁיֻּיּוֹת שֶׁנִּקְרוּ לִי בְּדַרְכֵי חַיַּי. אָסַפְתִּי אֵלַי וְשָׁלַחְתִּי אוֹתִי הַיַּלְדָּה לֶחָפְשִׁי, חֵי נַפְשִׁי, ונִהְיֵיתִי לְאֵם. וּמֵאָז וְעַד הַיּוֹם הַיַּלְדָּה שֶׁהָיִיתִי מְחַפֶּשֶׂת אוֹתִי. אִמָּא, תֶּאֱהֶבִי, זֶה הַכֹּל צָרִיךְ שֶׁתִּהְיֶה לָךְ אִמָּא כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לָךְ עַל מִי לִכְעֹס. לַבַּת שֶׁאֲנִי, אֵין. לַבַּת שֶׁיֵּשׁ לִי, כֵּן. לַגּוֹזָלִים שֶׁעָפוּ אָכֵן יֵשׁ קֵן מַעֲצִים בֵּין הָעֵצִים שֶׁאוֹמֵר לְצִפּוֹר הַנֶּפֶשׁ כְּמוֹ חַס הַס וְחָדַל פֶּן תָּעִיר. צָרִיךְ אִמָּא כְּדֵי לִכְעֹס עָלֶיהָ, כִּי רַק הִיא יְכוֹלָה לִכְנוֹף אֵלֶיהָ, אוֹתָךְ. זֹאת אֲנִי לָדַעַת, זֹאת הָאֱמֶת שֶׁבִּי נִטַּעַת כָּךְ בִּמְסִלַּת חַיַּי אֲנִי נוֹסַעַת כְּתַּיֶרֶת הַמְּסַיֶּרֶת בִּנְתִיבֵי הַלֵּב בֵּין רִגְבֵי הַשְּׂחוֹק וּמְצוּלוֹת הַכְּאֵב. וְעוֹד אֲנִי לָדַעַת שֶׁאִם לֹא כְּאֵלֶּה הֵם פְּנֵי הַדְּבָרִים זֶה עָצוּב, זֶה עָזוּב, זֶה עָלוּב וְנִכְלָם. אָז אֲנִי נִבְלַעַת בִּסְעָרַת הַצַּעַר שֶׁנֶּאֱלָם בְּדֹם וְדָם. אָז אֲנִי יוֹדַעַת שֶׁשָּׁלוֹם שָׁלוֹם וְאֵין שָׁלוֹם שֶׁלֹּא כְּאֵלֶּה הֵם פְּנֵי הַדְּבָרִים. צָרִיךְ שֶׁתִּהְיֶה לָךְ אִמָּא בַּשְּׁבִיל לִכְעֹס. וְעַכְשָׁו, אֲנִי צְרִיכָה לִהְיוֹת זוֹ שֶׁמְּאַפְשֶׁרֶת כִּי אֵין בָּעוֹלָם דֶּרֶךְ אַחֶרֶת. אֶת כַּעֲסִי שֶׁלִּי לִגְּנוֹז. לֹא לִרְגֹּז, וְלַעֲמֹד בְּעֹז מְנַחֵם מוּל הַיַּלְדָּה הַקְּטַנָּה שֶׁמּוּלִי עוֹמֶדֶת וְצוֹרַחַת בְּלִי רַחֵם וּבְלִי קוֹל שֶׁעוֹלֶה מִמַּעֲמַקִּים, שֶׁנִּצְלָל לְמֶרְחַקִּים וּמְהַדְהֵד כִּמְתוֹפֵף עַל דֹּפֶן לִבִּי אִמָּא תֶּאֱהֶבִי זֶה הַכֹּל. זֶה סִפּוּר כֹּה קַל וְכֹה פָּשׁוּט לֶאֱהֹב וּלְהָכִיל אֶת הָאִשָּׁה שֶׁבָּשְׁלָּה וְהָיְתָה גַּם הִיא לְאֵם וְלִזְכֹּר שֶׁבְּצִלָּה חוֹסָה לָעַד וּלְעוֹלָם הַיַּלְדָּה הַקְּטַנָּה שֶׁהִיא הָיְתָה שָׁם פַּעַם. וְכֵּן, צָרִיךְ שֶׁתִּהְיֶה לָךְ בַּת שֶׁיֵּשׁ לָהּ אֵם שֶׁעָלֶיהָ תּוּכַל לִכְעֹס כַּעַס נָכוֹן וּמְנַחֵם. |
|
