מעמקים - צרור שירים


			אתר דעת	חברי המערכת	צור קשר

לדף ראשי

לתוכן הגיליון

צרור שירים

אורה פטישי

גיליון מס' 43 - אב תשע"א * 8/11

בִּהְיוֹתְךָ עִמָּהּ
אַבִּיר חֲלוֹמוֹת נִצַּבְתָּ לְצִדָּהּ
וְהִיא נֶאֱדְרָה בְּצֵל כְּנָפְךָ,
כְּתִינוֹקֶת הִתְרַפְּקָה בְּחֵיקְךָ
שֶׁהָיָה לָהּ חוֹמָה רַכָּה
רֶחֶם אַהֲבָה.

וְהִיא נֶעֶלְמָה בְּתוֹכְךָ
נֶהֱנֵית אָבְדָנָהּ
וְלֹא חָלְמָה יִחוּדִיּוּתְךָ
וְלֹא חָשָׁה חֻלְשָׁתָהּ
עַד הִתְיַצַּבְתָּ הַרְחֵק מִמֶּנָּה.

הִבִּיטָה בְךָ מִתְרַחֵק מִמֶּנָּהּ
נֶעֶתְקָה נְשִׁימַת תְּשׁוּקָתָהּ
נֶאֶטְמוּ בָהּ הַתִּקְווֹת
נֶחְלְשׁוּ כֹּחוֹתֶיהָ
קָטְנָה עַד מְאֹד.

הָרִים נִשְׂאֵי הוֹד
אַהֲבָתִי לֶכְתִי בֵּינֵיכֶם
הָרִים נִשְׂאֵי הוֹד
חֲרוּטֵי קְמָטִים שֶׁל חָכְמָה
וְרֹב שְׁנֵי בִינָה.

נָעַם לִי חִסְפּוּס אַפְרוּרִיּוּתְכֶם
שֶׁכִּסָּה סֹמֶק לֶחְיְכֶם
שֶׁעוֹד בִּצְבֵּץ בֵּין זִיפֵי זְקַנְכֶם

רִחֲפָה רוּחִי אֶל וּבֵין פִּסְגוֹתֵיכֶם.
מֵרוֹם גָּבְהֲכֶם הִבַּטְתִּי מַטָּה,
בַּמִּישׁוֹרִים הַצָּרִים
הַנִרְפָּסִים לְרַגְלֵיכֶם.

כָּל חֲלוּק וְגַרְגֵּר חוֹל
נָשְׂאוּ אֲלֵיכֶם עֵינֵיהֶם
בְּהִתְפַּעֲמוּת
בְּקִנְאָה
בְתִקְוָה.

הָהָר שֶׁמִּהֵר לְהִזְדַּקֵּן
הַר זֶה אַךְ נוֹלַד
בִּכְאֵב וּבְרִתְחַת בֶּטֶן פָּרַץ.
תֹּאַר לוֹ טֶרֶם יֻחַד,
אַךְ גּוֹרָלוֹ כְּבָר נֶחֱרָץ

אֶל חֹם, קֹר וְזַעַף רוּחַ נֶחְשָׂף
כָּל אֶחָד בְּזַעֲמוֹ
שׁוֹלֵחַ מַכּוֹתָיו בּוֹ
וְהוּא נָקִי וּמִכֹּל חַף.

הוּא, שֶׁלֹּא יָדַע לְהָשִׁיב קְרַב,
סָפַג הַכֹּל וְהִסְכִּין לְחַרִיצָיו
וְעִם הַזְּמַן רַק נֶאֱנַח לִקְמָטָיו.
כֹּה צָעִיר וּכְבָר שָׂב.

וְעֵינַי הֵן הָרוֹאוֹת
אָמַרְתָּ חָזַרְתָּ וְדָרַשְׁתָּ
פִּקְחִי עֵינַיִךְ לִרְוָחָה
רְאִי אֶל נְכוֹנָה.
בְּתֹקֶף שֶׁל בַּר סַמְכָא
הִצַּבְתָּ עֲדָשׁוֹת מוּל עֵינַי
לְהַעֲצִים וּלְהַלְעִיג
אָמַרְתָּ דְּבָרִים נֶחְרָצִים
שֶּׁעָלַי לִרְאוֹת אֶת הַקָּוִים הַנֶּחְתָּכִים
חַדּוּת הַצּוּרוֹת וְהַמִּבְנִים
וַאֲנִי בִּקַּשְׁתִּי לִי
אֶת מַצַּע הַמִּרְוָחִים
אֶת קֶשֶׁת הַגְּוָנִים
שֶׁעֵינֶיךָ לֹא הִשְׂכִּילוּ רְאוֹת.

כְּשֶׁהָלַכְתָּ מִמֶּנִּי
כְּשֶׁהָלַכְתָּ מִמֶּנִּי
שַׁבְתִּי בִדְמָמָה לְדַרְכִּי
דֶּרֶךְ הָאֱמוּנָה בְּמֶרְחָב הָאֱלֹהִים
וְלֹא עָקַת הֶגְיוֹנְךָ תּוֹבִילֵנִי
שָׂרִיד מְאֻבָּן נִמְאָס
שֶׁבְּאֶרֶץ הַתֹּם בָּא וְחָמַס.

אַךְ יֵשׁ שֶׁעוֹלִים בִּי זִכְרוֹנוֹתַי
וּבֵין רָבְדֵי מַכְאֹבַי
מוֹצֵאת אֶת חִיוּכֶיךָ הַנְּדִירִים
שְׁבִיבֵי אוֹר שֶׁבְּטֶרֶם קָיִץ
וְהֵם נָעִים בִּי כְּגַלִּים
מְרַפְרְפִים כְּפַרְפָּרִים בָּאָבִיב
פּוֹרְטִים בִּי רִגּוּשִׁים
שֶׁהַזְּמַן וְהַבְּדִידוּת
צָבְעוּ בוֹ גַּעֲגוּעִים
נְעִימוֹת מְקֻטָּעוֹת
נְכֵאוֹת.

* * *
כִּי חוֹלְפוֹת הַשָּׁנִים
וְנוֹקְפִים יְמֵי עָמָל וּדְאָגָה
פְּעָמִים לְעַיְּפָהּ
בְּכָל זֹאת נוֹתָרוֹת הַתִּקְווֹת
נוֹשְׁקוֹת לָעֶצֶב וּלְדִמְעָה
הַצְּמוּדִים תָּדִיר לַמְּדוֹכָה
וְנִלְחָשׁוֹת הַתְּפִלּוֹת
בַּאֲפִילַת הַלֵּילוֹת
וְאוֹר הַשַּׁחַר שׁוּב עוֹלֶה
נוֹשֵׂא בִּכְנָפָיו שִׂמְחָה חֲדָשָׁה
וְנָקְפוּ הַיָּמִים רַבִּים
שְׁנוֹת עֲשִׂיָּה
פְּעָמִים לִבְרָכָה
וְנִשְׁזְרוּ פִּרְחֵי לֶהָבָה
בְּשׂוֺרַת הָאָבִיב
וּבַת תִּקְוָה
שׁוּב הִתְחַיְכָה.

אִשָּׁה אֲנִי
יָמִים נוֹתַרְתִּי בְדַּלַּת אַמּוֹתַי
אִשָּׁה חָרוּצָה וּמְבֻטֶּלֶת
בֵּיתִי נָקִי עַד מְאֹד,
לִשְׂבִיעוּת רְצוֹנְךָ.
נִמְצָא בִּשּׁוּלי מָלוּחַ לְפִיךָ
נִמְאַסְתִּי בְּעֵינֶיךָ.

דְּבָרֶיךָ הֵבִיכוּ וְכִוְצוּ כַּנְפֵי
הִתְכַּנַּסְתִּי לְפִנַּת נָשִׁיּוּתִי
נִקִּיתִי כְּלֵי דָּאַגְתִּי
כִּבַּסְתִּי סְמַרְטוּטֵי גַּאֲוָתִי
וְקָדַחְתִּי כְאֵבִי בְּדִמְעוֹתַי הַלּוֹהֲטוֹת.

אִשָּׁה אֲנִי.

לנשים שלא ידעו עדנה מבני זוגן למרות כל טרחתן