אתר דעת חברי המערכת צור קשר
אגדות חז"ל
אמנות
ביקורת סיפורים
ביקורת ספרים
ביקורת שירים
דבר המערכת
הוראת ספרות
הם עוד כאן
התקבל במערכת
חסידות
ימי עיון והשתלמויות
לא נס ליחם
מחקרים
מילה במילה
מכתבים למערכת
מלב אל לב
מסות
מעלין בקודש
סופרים
סיפורים
פיוט
צילום
שיח בן דורי
שירה
תולדות ישראל
תרגומים
לדף ראשי לתוכן הגיליון

מַחְרזֶת שִׁירֵי יְרוּשָׁלַיִם
ותגובת חוה נתן

אסתר ויתקון

גיליון מס' 44 - תשרי תשע"ב * 10/11


א
הֲנֶעֱלַם נְתִיבֵךְ כְּמִיהָה עַתִּיקָה?
צְרִיחַ בָּתֵּי-תְּפִלָּה, רוֹעִים בַּשָּׁמַיִם,
יוֹנִים מְתַמְרְנוֹת חֶדְוַת זְרָמִים מֵעַל חוֹמוֹת,
יֶלֶד עַל כִּתְפֵי אָבִיו מְחַבֵּק רֹאשׁוֹ
בְּכַפּוֹת קְטַנּוֹת,
הַכֹּתֶל בַּמּוֹרָד עֲדַיִן נִסְתָּר.

ב
גְּלִימָה שְׁחֹרָה מִתְנוֹפֶפֶת,
רוּחַ קְרִירָה נוֹשֶׁבֶת מֵעֵבֶר לְגֵיא בֶּן הִנּוֹם,
נְזִירָה בְּצַעַד מָהִיר מְשׂוֹחַחַת בַּנַּיָּד,
מַחְרֹזֶת עִנְבָּר בִּידֵי סוֹחֵר בְּפֶתַח חֲנוּתוֹ, צָדָה בְּעֵינָהּ הַזְּהֻבָּה
פַּרְוַת כּוֹבַע צּוֹבֵּל שֶׁל חָסִיד לְבֶן גַּרְבַּיִם,
חַיַּל מִשְׁמַר הַגְּבוּל מַחְזִיק פָּעוֹטָה בּוֹכִיָּה
שֶׁאִבְּדָה אֶת אִמָּהּ בֶּהָמוֹן,
מֵזִיז הַצִּדָּה אֶת קְנֵה הָרוֹבֶה
וּבְכַפּוֹ הַגְּדוֹלָה מוֹחֶה דִּמְעָתָהּ.

ג
חִפּוּשִׁית קְשִׁישָׁה נֶעֶצְרָה לְדַקָּה אֲרֻכָּה
עַל קְצֵה הַמֵּיתָר הַשְּׁמִינִי בַּגֶּשֶׁר, מִתְנַשֶּׁפֶת
מִסְתַּכֶּלֶת,
הָעִיר מִלְּמַעְלָה מַפְעִימָה
בְּקַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ הַזְּהֻבּוֹת
לְאַחַר הַגֶּשֶׁם.


ד
מַדְרִיךְ הַתַּיָּרִים
הִצְבִּיעַ עַל אִשָּׁה זְקֵנָה מַחְזִיקָה
סַל מָלֵא יְרָקוֹת
וְאָמַר – תִּרְאוּ, הָאִשָּׁה הַזּוֹ, כְּמֵאָה מֶטֶר מִמִּגְדַּל דָּוִד,
דּוֹמָה מְאֹד לְאִמּוֹ שֶׁל הַמְשׁוֹרֵר יְהוּדָה עַמִּיחַי.
הֵם אָהֲבוּ לֶאֱכֹל כָּל יוֹם סָלַט יְרָקוֹת לַאֲרוּחַת עֶרֶב.


ה
רֹאשׁ הָעִיר טֶדִי הֵרִים אֶת מִכְסֵה מְכַל הָאַשְׁפָּה הַיָּרֹק לִזְרֹק בְּדַל עָלֶה
בִּקְצֵה רְחוֹב אַגְרוֹן וְרִחְרֵח סָבִיב,
גַּעְגּוּעִים צָבְטוּ בְּלִבּוֹ,
חָלְפוּ שָׁנִים רַבּוֹת, שָׁנִים יָפוֹת,
כְּבָר לֹא מַכִּירִים אוֹתוֹ.
בְּשֶׁקֶט הֶחְזִיר לִמְקוֹמוֹ אֶת הַמִּכְסֶה
וְגִשֵּׁשׁ דַּרְכּוֹ לַמּוֹסָד.

ו
הַנַּעֲרָה הַיָּפָה בַּמִּכְנָסַיִם הַצְּמוּדִים סִיְּמָה לְהִתְפַּלֵּל,
פָּסְעָה בְּיִרְאַת כָּבוֹד.
חֲבֶרְתָּהּ עֲדַיִן נִצְמְדָה לָאֶבֶן, נִשְּׁקָה וּבָכְתָה,
גְּבָרִים הִתְרַפְּקוּ עַל הָאֲבָנִים הַקְּדוֹשׁוֹת,
וּמִסָּבִיב לְנַעַר בַּר-מִצְוָה
הִשְׁמִיעוּ דּוֹדוֹתָיו קוּלוּלוּ

שֶׁהִרְעִיד אֶת שָׁרְשֵׁי הַכֹּתֶל הַמְנַמְנְמִים...



תגובה למחרוזת שירי ירושלים – שירת אסתר ויתקון.
המשוררת אסתר ויתקון חורזת שירי ירושלים המופלאים, בה כלולים ציורי הנצח שעל ציר הזמן והמקום.

מילותיה של המשוררת משייטות דואות ומתבוננות במעופן עם עופות השמים, מחוברות בצנתרות המזרימות ממעל "ממרעה השפע" את השיח עם ירושלים של מטה.

"ילד על כתפי אביו" הנו העתיד שיגלה את הנסתר של ההווה, כי הגילוי בוא יבוא, כל דור ודור עומד על כתפי קודמיו, יסודות איתנים לבניית בנין עדי עד.

המשוררת משרטטת ברגישות ואהבה דמויות רב גוניות בירושלים, מִנְּהָגִים וגם מקומות בהם הילכו האבות, דקויות התבוננותה עד "למיתר השמיני" שעל גשר המיתרים מעיני החיפושית המשקיפה על ארבע רוחות רקיע בין רובדי מעלה ומטה מעידים על מרחבי עומק הראייה, ובתיאורה של המשוררת אני שומעת את הניגון העתיק מתחדש על מיתרי כינור דוד המלך ועד הניגון הזה. זו מנגינה מתמשכת, ובמוחש נראים צבעי השקיעה, עת איזון ומנוחה לקראת הזריחה מִקֶּדֶם.

"האשה הירושלמית עם הסלים" מתכתבת עם שירו של יהודה עמיחי, היא נוכחת כאן ועכשו,בסלה השפע של פירות האדמה המניבה יבול מבורך אחרי אלפיים שנות תרדמת. המשוררת מציבה עד זכרון הבעת תודה לראש עירנו הבלתי נשכח טדי קולק, אינה שוכחת את קודמנו שהקימו תשתיות עליהם בנינו אנחנו נדבכינו קומה על קומה בגאולתנו המתחדשת ובלב לבה, ירושלים שתבנה לעד. השרשרת נמשכת והפנינים תרבינה במחרוזת פלא זו.

התפילה על, וליד הכותל , בסמיכות לאבנים הקדושות והמקודשות שראו הכל, רואים עתה ובעזרת האל עוד יראו בנייה חידוש ותפארת מתחדשת . המשוררת מתבוננת בסמליות טקס בר המצווה, שכל המצוות הרי קשורות תלויות ומבוססות הן בארץ, ומקום התפילה המקודש בירושלים .

תודה על החוויה המרגשת שבשירתה הלירית הציורית הסמלית והמתבוננת של המשוררת אסתר ויתקון המוסיפה עוד פנינת שיר יקרה לירושלים.