לדף ראשי
לתוכן הגיליון
אמא שלי - שיכחה
פריה קווהזי גיליון מס' 45 - כסליו תשע"ב * 12/11 אמי מתגוררת בלא מעט בתים
כולם יודעים היכן היא גרה - היא לא!!! ישובה בכורסא, לא קמה אף פעם מחשבותיה נודדות מבית אל בית על קירותיה תמונותיה האהובות, על שידות פסליה היקרים, רהיטיה מעולם לא זזים יש עיתים עבורה אמיתיים יש עיתים העתקים שאותה משלים אמי מתגוררת בלא מעט בתים כולם יודעים היכן היא גרה - היא לא!!! האנשים סביבה נקראים "הם" מטפלים ללא שמות, אבודים במוחה המרחף "הם" באים והולכים, תמיד שם אמיתיים עבורנו, לא כך, עבורה אמי מתגוררת בלא מעט בתים כולם יודעים היכן היא גרה - היא לא!!! היא אמא שלי דוגמא להערצה רק אתמול אישה חזקה לא עוד, לעולם לא אמי מתגוררת בלא מעט בתים כולם יודעים היכן היא גרה - היא לא!!! פעמים מקשיבה פעמים מחרישה לרוב נמה אף פעם לא במקום מסוים... אמי מתגוררת בלא מעט בתים כולם יודעים היכן היא גרה - היא לא!!! הזמנים קשים יושבת בכורסא, אבודה אבודה לעצמה אינה מבינה מעשיה בביתה. אף לא מכירה את ביתה עיניה מצועפות על פניה פחד ובלבול רוצה אני להחזיק ולחבק להרגיע, להשקיט ולעטוף מנסה ליצוק מעט מציאות לעולמה כואבת את אמא שלי האבודה... My mother now lives in many houses We know where she lives. She doesn’t Sitting in her chair, never moving, Her mind wanders from house to house Her loved and treasured pictures, statues and furniture never moving, never changing Sometimes real, Sometimes only copies made to delude My mother now lives in many houses We know where she lives. She doesn’t The people around her are called ‘they’ People without names, lost in her wandering mind ‘They’ come and go, always there Real to us, not so, to her My mother now lives in many houses We know where she lives. She doesn’t She is my mother To look up to To protect me, her child No longer No more My mother now lives in many houses We know where she lives. She doesn’t Times she listens Times she dozes Never really anywhere My mother now lives in many houses We know where she lives. She doesn’t Hardest are times Sitting in her chair, lost Lost to herself, Not knowing how she got to this house Not knowing in which house she is Clouded eyes Her face covered with fright. It is then, you want to hug and hold Hush and calm, trying to bring reality back into her world My mother now lives in many houses We know where she lives. She doesn’t |
|