 לדף ראשי
לתוכן הגיליון
אתמולים סדוקים, מראות בחומס
מוקי אלדד גיליון מס' 47 - ניסן תשע"ב * 4/12 אֶתְמוֹלִים סְדוּקִים
כִּרְעֵי הַזְּמַן הִפְגִּישׁוּ אוֹתָנוּ בְּיוֹם הַהֻלֶּדֶת שֶׁל הַנְּכָדוֹת. לְאַחַר שְׁתִיקָה זוֹחֶלֶת. הִבַּטְתִּי בָּהּ אֲרֻכּוֹת פָּנֶיהָ רְשׁוּת הָרַבִּים הִתְפַּשְּׁטוּ מִלְּבוּשָׁם הַמֻּכָּר חִפַּשְׂתִּי סַמָּנִים בַּחֲרִיצִים, לֹא הָיוּ עֵדִים שֶׁהִתְעַבְּרָה מִמֶּנִּי פַּעֲמַיִם. צִנָּה מְיֻזַּעַת עָמְדָה בָּאֲוִיר. הַתְּאוֹמוֹת בְּנוֹת הַשְּׁנָתַיִם פָּסְעוּ בַּתָּוֶךְ בֵּינֵינוּ מוֹלְלוּ אֶת הַדְּמָמָה וּבִתְּרוּ אֶת הַשְּׁתִיקָה. מַרְאוֹת בְּחוֹמֵס בְּחוֹמֵס מַעֲמִידִים גְּבָרִים וְיוֹרִים בִּפְנֵי הַפַּחַד. כִּצְלָלִים בְּלִי שֵׁם אֲשֶׁר הַחֹפֶשׁ דָּגַר בְּעֵינֵיהֶם וּמִלּוֹתֵיהֶם נַעֲשׂוֹת לְפֶתַע בִּלְתִּי אֶפְשָׁרִיּוֹת. אוּדֵי בְּנֵי אָדָם זְקוּרִים בְּמַעֲרֻמֵּיהֶם הַשְּׁחֹרִים נִקְלָטִים בָּאֲדָמָה אֲחֻזַּת כְּאֵב. צְמָתִים מַמְחִישִׁים מַחְשָׁבוֹת. אֵיזֶה גֶּשֶׁם דַּקִּיק עַל פִּסְלֵי הַנִּרְצָחִים שַׁלְהֶבֶת כְּבוּיָה רְחוֹקָה. וּבָעוֹלָם שְׁתִיקָה שֶׁל חוֹתְמוֹת שַׁעֲוָה. |
|
