אתר דעת חברי המערכת צור קשר
אגדות חז"ל
אמנות
ביקורת סיפורים
ביקורת ספרים
ביקורת שירים
דבר המערכת
הוראת ספרות
הם עוד כאן
התקבל במערכת
חסידות
ימי עיון והשתלמויות
לא נס ליחם
מחקרים
מילה במילה
מכתבים למערכת
מלב אל לב
מסות
מעלין בקודש
סופרים
סיפורים
פיוט
צילום
שיח בן דורי
שירה
תולדות ישראל
תרגומים
לדף ראשי לתוכן הגיליון

התנשאות ההרים

משה שפריר

גיליון מס' 48 - תמוז תשע"ב * 6/12


הִתְנַשְּׂאוּת הֶהָרִים
(לפני כשישים וחמישה מיליוני שנים, בסוף תקופת ה"סנון", לפי הגיאולוגים, התחילו לעלות - בקימוט אדיר - מהשכבות שבקרקעית אוקינוס "תטיס" - רצועות הרים, כמו האלפים, הקרפטים, הרי הקווקז, הרי צפון אפריקה והמזרח-התיכון, ונשאר "הים התיכון" כשריד מהאוקינוס הזה, שמוקף ברצועות הרים אלה, שיצרו - בערך - את הגיאוגרפיה האזורית המוכרת שלנו, כולל את ארץ-ישראל, שקודם-לכן היא לא היתה קיימת ע"פ היבשת).

הִתְנַשְּׂאוּת הֶהָרִים
כְּבָר אֵינָהּ זָרָה לִי,
הֵן תֵּדְעִי :
הָיִיתִי יַחַד עִמָּם
בַּהִתְעַלּוּת אֶל סַף הַיַּבָּשָׁה
שֶׁל קַרְקָעִית הַיָּם;

נִגְרַפְתִּי יַחַד אִתָּם
בִּזְרִימַת קַרְחוֹנִים שֶׁגָּלְשׁוּ לְאִטָּם,
שֶׁרָשְׁמוּ עַל פָּנַי סִימָנִים שֶׁל בְּלִיָּה,
(כַּעֲרוּצִים שֶׁל נַחַל נוֹשָׁן),
וְהוֹתִירוּ עַל גּוּפִי צִבּוּרֵי אֲבָנִים
(מַצֵּבוֹת לְזִכְרָם הַלָּבָן).

הֵן תֵּדְעִי :
מַמָּש כָּמוֹנִי הַר וְיָם
מְשַׁנִּים חֲלִיפוֹת
אֶת פְּנֵיהֶם וּמְקוֹמָם.


חֵיפָה - סִכּוּם דּוּ"חַ גֵּיאוֹלוֹגִי

חֵיפָה מְחַפָּה עַל פֶּצַע
שֶׁל הַר שֶׁנִּשְׁבַּר, נְקֻדָּה.

זוֹ עִיר שֶׁיּוֹצֶקֶת עַצְמָהּ עַל צַלֶּקֶת
הָהָר, בְּחֶצְיוֹ הַמּוּרָם וְנִשָּׂא, נְקֻדָּה.

חֵיפָה צוֹפָה צָפוֹנָה כִּמְמָאֶנֶת לְהַאֲמִין, שֶׁחֶצְיוֹ הַשֵּׁנִי
שֶׁל הַכַּרְמֵל נִבְלַע אֶל מִתַּחַת לְמֵי הַמִּפְרָץ שֶׁנִּבְקַע, נְקֻדָּה.

חֵיפָה נִמְצֵאת בְּמִין שָׁהוּת קְפוּאָה, שֶׁקַּיֶּמֶת לְאַחַר שְׁבִירָה
כַּבִּירָה, כְּמוֹ אֵשֶׁת לוֹט לְאַחַר מַהְפֵּכַת סְדֹם וַעֲמֹרָה, נְקֻדָּה.

חֵיפָה הִיא, אֵפוֹא, כְּמוֹ קִרְיָה שֶׁל הֵד לִקְרִיאַת-שֵׁבֶר גְּדוֹלָה; הִיא כְּמוֹ עִיר
שֶׁל שֵׁבֶר הַמַּעֲלֶה אֲרוּכָה; וְאִם תִּרְצוּ הִיא גַּם כְּמוֹ צַעֲקַת-אֹשֶׁר קְצָרָה, נְקֻדָּה.


תַּבְלִיט עַתְלִית

מַתְלוּלֵי חוֹף עַתְלִית עוֹד עוֹמְדִים זְקוּפִים:
גְּבָעוֹת, שׁוּנִיּוֹת וַחֲצָאֵי-אִיִּים,
שֶׁאַחֲרֵיהֶם נָסוֹג הַחוֹף מִזְּמַן מִזְרָחָה,
וְגֵאוּת הַיָּם הִטְבִּיעָה שָׁם רֶכֶס כֻּרְכָּר
(בַּשְּׁאִיפָה לִיצֹֹר מִפְרָץ רָצוּף צָפוֹנָה,
- הַיָּם כִּמְעַט חָתַר מִתַּחַת לַמִּבְצָר).

וּפְלִישַׁת הַיָּם הוֹתִירָה שָׁם
סִדְרָה שֶׁל מִשְׁקָעִים בְּאָפֹר-לָבָן:
חוֹלִיּוֹת מְאֻבָּנוֹת שֶׁבְּתוֹכָן יֵשׁ קוֹנְכִיּוֹת
שֶׁל חֶלְזוֹנוֹת וְשַׁבְּלוּלִים מֵתִים-מְאֹד
וּצְעָקוֹת כְּלוּאוֹת שֶׁל פַּחְמַת-הַסִּידָן
- בְּתוֹךְ הַשְּׁתִי-וָעֵרֶב שֶׁל תַּבְלִיט עַתְלִית.