 לדף ראשי
לתוכן הגיליון
כאב אם
אורה פטישי
גיליון מס' 48 - תמוז תשע"ב * 6/12 1.
סְלַח לִי, בְּנִי, שֶׁלֹּא מָצָאתִי דַּרְכִּי אֵלֶיךָ. נָדַדְתִּי בְּאֶרֶץ צֵל מָוֶת וְלֹא יָדַעְתִּי וְלֹא הָיָה בִּי הַכֹּחַ לְהַרְחִיק עַצְמִי מִשָּׁם. סְלַח לִי, בְּנִי, שֶׁלֹּא מָצָאתִי בִּי תּוּשִׁיָּה לְחַפֵּשׂ וְלִמְצֹא עוֹלָם יָפֶה שֶׁיִּהְיֶה גַּם לִי וְגַם לְךָ. נִקְשַרְתִּי בַּעֲבוֹתוֹת שָׁרָשַׁי שֶׁמָּשְׁכוּ אוֹתִי מַטָּה. סְלַח לִי, בְּנִי, שֶׁלֹּא מָצָאתִי בִּי אֹמֶץ לְהֵאָחֵז בְּךָ וְלִחְיוֹת לְצִדְּךָ, לָמַדְתִּי לָתֶת וְלֹא לָקַחַת וּכְבַת יַעֲנָה טָמָנְתִּי סִכּוּיַי לִזְכּוֹת בְּאַהֲבָה קְטַנָּה בִּקְצֵה שְׁבִיל יִסוּרַי. 2. שְׂפָתֶיהָ רָטְטוּ חֲרוֹנָהּ. בְּעוֹלָם רַב תְּנוּבוֹת פְּרִי בִטְנָהּ נִלְקַח מִמֶּנָּה וּבְחֵיקָהּ הָרֵיק נִכְלָא שִבְרוֹנָהּ מָשַׁךְ סַנְטֵרָהּ עֶלְבּוֹן אֱמוּנָתָהּ כִּי בֵּין הַבְטָחוֹת לְתִקְווֹת חָמַק בְּנָהּ מִבֵּין זְרוֹעוֹתֶיהָ נִתֵּק מוּסְרֵי אַהֲבָתָהּ לָרוֹב. רָטְטוּ פָּנֶיהָ בְּכִי עֶלְבּוֹנָהּ רְמִיסַת תְּמִימוּתָהּ לְטוֹב נְתִינָתָהּ שֶׁבְּפִיכֶם טִפְּשׁוּתָהּ נִשְׁפְּכָה כְּנַחַל אֶל הָרְחוֹב. בָּעַר בָּהּ כָּאֵשׁ תִּסּכּוּלָהּ הָעוֹלָם עָמַס רֶשַׁע מֵרָחוֹק לְקָרוֹב וּבְנָהּ נִשְׁאַב אֶל זוֹ הַשְּׁאוֹל וְהִיא בּוֹכָה מִשַּׁחַר עַד עָרוֹב. נָשַׁף מַפּוּחַ רֵאוֹתֶיהָ זַעֲמָהּ עָלֹה וְיָרֹד סֵבֶל אֵין סוֹף: נִלְקָח בְּנָהּ וְהִיא נִשְׁפֶּטֶת וְאֵין קֵץ לָזֶה הַמַּכְאוֹב. |
|
