 לדף ראשי
לתוכן הגיליון
שלום כתה אלף
נורית צדרבוים
גיליון מס' 48 - תמוז תשע"ב * 6/12 שָׁלוֹם כִּתָּה אָלֶ"ף הָיָה מִשְׁפָּט חָשׁוּב וּמְכוֹנֵן.
שָׁלוֹם, בְּאוֹתִיּוֹת שֶׁל קִדּוּשׁ אוֹר יוֹם וַאֲנִי לָמַדְתִּי לוֹמַר לוֹ אָמֵן. פָּגַשְׁתִּי אֶת שָׁלוֹם הַחָבֵר שֶׁל מְנַחֵם וְלֹא הָיָה עָב בְּשָׁמֵינוּ כִּי שָׁמַעְנוּ שָׁם שָׁלוֹם עָלֶיכֶם. בָּכִינוּ אֵיכָה, וְיָדֵינוּ לֹא הָיְתָה בַּמָּעֲל עֵת אָמְרוּ שָלוֹם שָלוֹם וְאֵין - נְבִיאֵי הַבַּעַל. רָצִינוּ שָלוֹם עִם יוֹנָה וַעֲלֶה וְרָקַמְנוּ עַל כָּל בַּד אֶת הַמִּלָּה וְאוֹת הַבְּרִית - חֲלוֹם נַעֲלֶה עַל שָׁלוֹם. אֲנִי קוֹרֵאת אֵל הַשָּלוֹם בְּמִלָּה בְּאוֹת בְּצוּרָה וְרוֹשֶׁמֶת לוֹ כְּתֻבָּה. אֲנִי רוֹקֶמֶת לוֹ חוּטִים וַחֲלוֹמוֹת בִּשְׁתִּי וּבְכָל עֶרֶב וּמְכַתֶתֶת אֶת חַרְצֻבּוֹת לְשׁוֹנִי לְעֵט מֵחֶרֶב. אֲנִי מוֹשִׁיטָה אֶת יָדִי הַמְּיוּבֶּלֶת וְהַמְּיֻזַּעַת, יָדִי שֶׁאֵינָהּ מִתְיַגַּעַת, מְנוֹפֶפֶת לַשָּׁלוֹם וּמְיַחֶלֶת, יָדִי הַאחת הַיּוֹדַעַת שֶׁעוֹד יְבוֹא שֶׁעוֹד יַגִּיעַ. וַאֲנִי מְפַלֶּלֶת שֶׁרַק לֹא יִהְיֶה זֶה חֲלוֹם, שֶׁרַק לֹא אֶתְעוֹרֵר וְאֶתְעַוור מִשָׁלוֹם מְסַנְוֵור שֶׁוִיתֵּר. שֶׁתִּוָּתֵר בְּקִיצִי כְּשֶׁאֵעוֹר רַק אוֹתָהּ מִלָּה אַחַת נִכְסֶפֶת אוֹת אַחֵר אוֹת נוֹצֶצֶת שִׁי"ן לָמֶ"ד וָו וֵּמ"ם סוֹפִית. נִנְעֵצֶת כַּחוֹתָּם עַל לוּחַ לִבִּי, אוֹת לְבַנָה שֶׁל גִּיר, שְׁהִדְהוּדָהּ נוֹתַר עַל לוּחַ שָׁחוֹר שֶׁלִמֵּד אוֹתִי לִקְרֹא שָׁלוֹם וְלִכְרֹעַ בֶּרֶךְ לַחֲלוֹם. |
|
