סיפורי אהבה, בלשות ואהבת הארץ

על ספרה של עמלה עינת 'רוחות רפאים במכבסה' יסוד תשע"ג

יהודה איזנברג

גיליון מס' 51 - אדר תשע"ג * 2/13

ספרה של עמלה עינת 'רוחות רפאים במכבסה', נודד בין שלשה מוקדים: סיפורי אהבה ענוגים, עתים מסתיימים בכי טוב, ועתים משאירים דוק של עצב בעיני הקורא, השזורים בסיפורי ארץ ישראל, בעיקרם סיפורי ארץ ישראל הנבנית והלוחמת על נפשה. כל אלה במסגרת סיפורי מתח, בהם מוסתרים שמות הגיבורים באותיות במקום בשמם המלא, הם נודדים במקומות עלומים, ורק בסוף הסיפור מתגלה הנושא במלא יפעתו: ברכה פולד, גשר הזיו, יערות הכרמל.ולעתים נשאר השם עלום, וגם חיפוש באינטרנט אינו מגלה את סודו: מיהי ביקס, שנולדה בשנת 1921, עלתה לארץ, וציירה את מגדיר הפרחים הראשון של פרחי ארץ ישראל?

גלריה של אנשים מופיעים בספר. עולה מגרמניה, צבר, קצין, חייל דרוזי, שומר ערבי נאמן לתפקידו, חיילים, אזרחים, ילדים ומבוגרים. כל אחד מעלה את תולדותיו, כאבו ושמחותיו, על רקע פעולתו בארץ.

לסיפורים מבנה כמעט קבוע: הם פותחים בהווה, עוברים באחת לימים עברו, שם מתרחשת פעילות, סודית בדרך כלל, ולבסוף חזרה לימינו אנו, חזרה הפותרת את רוב החידות שנותרו עלומות במהלך הסיפור.

הסיפור 'רוחות רפאים במכבסה', שגם היה לשם הספר כולו, מתאר את בית החרושת לתחמושת במרתף חשאי בקיבוץ מעגן מכאל. בית חרושת זה הוא עתה אתר טיולים, והביקור בו מחזיר את המבקר שבעים שנה לאחור, לימי טרום מדינה, כאשר הנשק היה במשורה, והתחמושת דלה. מתחת למכבסה נבנה בית חרושת לכדורים, שהצליח לייצר שני מיליון כדורים בתקופה שבין סוף מלחמת העולם למלחמת השחרור.

הסיפור סובב סביב חשדות של נערה העוקבת אחר אהובה, הנעלם בלילות מבלי לספר לה היכן הוא. תוך כדי סיפור מתברר שהוא יוצא לעבודתו במרתף החשאי, ואינו מספר לחברתו על מעשיו, מטעמי קונספירציה. כמובן, הסוף הטוב מגיע, בית החרושת הופך להיות אתר תיירות, ועיקר: החשד שבין בני הזוג נמוג.

ואולי הערה אישית קטנה: כאשר ביקרתי לפני מספר שנים במקום, ושמעתי את דברי המדריך על שני מיליון הכדורים שיוצרו במסירות נפש, הפטרתי: על האניה אלטלינה היו חמשה מיליון כדורים שירדו לתהומות. המדריך נפגע: אני לא עוסק בפוליטיקה. גם אני איני עוסק בכך, עניתי.

סיפורה של ברכה פולד מופיע בעיניו של 'ג'וני', הוא גדעון פלאי ששמו המלא אינו מופיע בספר. ג'וני נכלא על ידי הבריטים וברכה פולד ביקרה אותו ושלחה לו מכתבים. הסיפור על ברכה פולד מופיע רק ברמיזה. הפרק כולו הוא אחד עשר מכתבי אהבה שכותב ג'וני לברכה, ובהם הוא מתאר את תולדות חייה, את אהבתו ותסכולו על כך שאינו חלק מהמערך הלוחם. במכתב האחרון מספר ג'וני על מותה של ברכה, ובהערת המחברת, נמסר כי שנה לאחר מותה שוחרר, ושנה לאחר מכן נפל בקרב הקסטל.

רק בשורות האחרונות של הסיפור מתגלה השם המלא: ברכה פולד, שרחובות רבים בארץ נקראים על שמה, ואשר הפכה לסמל לנשים לוחמות לעצמאות ישראל.

הסיפור 'אמא של דני' הוא סיפורה של מירה בן ארי, אלחוטאית בקיבוץ ניצנים, שנורתה לאחר שהרגה את מפקד הכוח המצרי שכבש את הקיבוץ. ב- 16 במאי הוחלט לפנות את הילדים וחלק מן הנשים לבאר טוביה. היתה זו פרידה קורעת לב, ובמיוחד נזכרה מירה בן ארי, שנשארה בקיבוץ, בשל העובדה שהייתה היחידה שידעה להפעיל את מכשיר האלחוט. היא השאירה פתק במעיל בנה התינוק, ופתק זה הוא אחד ממוקדי הסיפור.

הסיפור הוא סיפורו של דני, שנשלח מן הקיבוץ לעת פרוץ הקרבות, והוא אינו סולח לאמו על ש'נטשה' אותו ושלחה אותו מפניה.

דני נאבק עם יתמותו, עם אביו הגדל בצל הצער, ועם החברה שאינה יודעת את סבלו. לאט לאט מבין דני את מה שארע, והאב מצליח לספר את סיפורו, ואת העובדה שמירה נהרגה לאחר שהמצרים הרגו את המפקד, אברהם שוורצשטיין, ומירה ירתה במפקד המצרי והרגתו. יתכן שחלק מן הכאב היתה העובדה שחברי ניצנים, שנכנעו לצבא המצרי, זכו לקיטונות של בוז מפי אבא קובנר, קצין התרבות של החטיבה, שכתב "לצאת לשבי הפולש - חרפה ומוות". רק לאחר זמן טוהרו חברי הקיבוץ והובנו מניעיהם כאשר החליטו להיכנע.

גם בסיפור זה, הסודות והמסתורין אינם מרפים מן הקורא, שאינו יכול לסיים את הסיפור בלי לחפש פרטים נוספים על ניצנים ומלחמתה.

עלום ומסתורי נשאר בעיני הסיפור על הילד המחפש את שרשיו. מיהו י.ב. מיכלי גיבור הסיפור? לא הצלחתי לדלות עליו פרטים נוספים. רק את הרופא, ד"ר בן גפן הצלחתי לאתר. הסיפור אמנם מגרה את הקורא. הוא מלמד עברית עתיקה, על התפתחותה של גדרה, ועל סקרנותו של ילד המחפש את תולדות משפחתו, ומוצא אותם. סיפור בלשי, המשאיר את הקורא סקרן ונבוך.

הסיפור "ההשבעה" מספר את סיפורה של חוסמסה, הנמצאת בחולון. בעבר הייתה מקום אימונים, 'סליק' של נשק בלתי חוקי, ונקודת הדרכה ואימון. טיול ילדים הופך לטיול היסטורי, והילדים חוזרים לימי מלחמת השחרור. הם משחזרים את שבועת האמונים להגנה, ועמית, שהתלהב מסיפור התקופה, הולך לסבו לשמוע ממנו פרטים נוספים. בשנות השמונים, אגב עבודות בנייה, נתגלה 'סליק' במתחם. סליק זה מגרה את דמיונו של עמית, והוא מנסה למצוא סליקים נוספים באזור.

הסיפור מסתיים בהזמנה: כל הרוצה יוכל לבוא ולהשתתף בחיפושים אחרי סליקים נוספים...

לסיכום: הרוצה לחוש את דופק החיים של ארץ ישראל הנבנית מחדש, את ייסורי בוניה ומסירותם, יקרא את הספר 'רוחות רפאים במכבסה'. סימני השאלה הרבים הנשארים אחרי קריאת הסיפורים, מגרים את הדמיון, ומזמינים חיפוש מחודש לסימני השאלה הרבים שהספר משאיר לכל ארכו.