יאוש בוגר כזה

אליעזר אביחיל

גיליון מס' 51 - אדר תשע"ג * 2/13

כי אם תמיד,
האור.

אז לאן אלך?
צריך קצת חושך,
לאיזון,

קצת מגע של יאוש,
בשביל ההנאה.

והלא אי אפשר,
לשמוח תמיד?!

צריך קצת עצבות נוגה,
וזמר דכאוני,
בחושך.

ועמלק צוחק בקול גדול,
בלבבי.

(ואולי פשוט אחליט לשמוח?
פה,
כאן,
עכשיו,
כמו ילד קטן.)



מול תהום

עד הבוקר,
דממה.
ואין ברק.
לאומר, גבול.
עיתים החשכה,
הרה.
אלוק,
מה אקרא,
על סף היום?
מול התהום,
חותם השקט,
מכסה
את מילותי.
לך -
דומיה
תהילה.