 לדף ראשי
לתוכן הגיליון
שירים על דמויות תנ"כיות
עדי אביטבול
גיליון מס' 51 - אדר תשע"ג * 2/13 מֹשֶׁה
בִּשְׁתַּיִם יְעוֹפֵף- יַגְבִּיהַּ עַצְמוֹ אֶל רוּם שַׁחַק , יִשָּׂא תְּפִלָּתוֹ לִפְנֵי אֶל חָק , שׁוֹאֵף לִקְרַב וְלֹא לִרְחַק . וּבִשְׁתַּיִם יְחוֹפֵף- יָכִין עַצְמוֹ לַעֲמֹד לְפָנָיו , וְדִמְעָה חֲרִישִׁית תִּזְלֹג עַל פָּנָיו , וְהוּא בְּעֵינָיו כְּגַלְגַּל אוֹפַנָּיו . וּבִשְׁתַּיִם יִתְעַטֵּף- עֵינָיו נֶעֱצָמוֹת וּבְלִבּוֹ כַּוָּנָה , מִתְנַשֵּׂא בִּתְפִלָּתוֹ מְלֵאַת הָאֱמוּנָה , כְּעֶבֶד לִפְנֵי רַבּוֹ נִצָּב נֶאֱמָנָה . וְתֹאַר דְּמוּתוֹ לֹא יֵחָשֵׂף- שֶׁאֶרֶץ וְשָׁמַיִם אִחֵד בְּמַהוּתוֹ , וְזֶה הוּא שֶׁבְּכֹל טוּב בֹּרַךְ שְׁמוֹ זֶה הוּא מַלְאַךְ צְבָאוֹ . דִּבְרֵי יִרְמִיָהוּ שַׁעֲלַי מְמַלְּאִים חֲלָלִים רֵיקִים, צֵל פְּסִיעוֹתֵיהֶם שֶׁל מְלָכִים וּמְשִׁיחִים. מַבִּיט בְּפָנַיִךְ הַמְפֻיָּחוֹת, יְרוּשָׁתִי, וְתָמֵהַּ עַל כִּי שִׁנְּתָה פָּנֶיהָ, תַּמָּתִי. לְנוֹכָח הֶבְזֵק בָּהִיר וְחַד בְּעֵינֶיהָ, נוֹכָח כִּי הִשְׁתַּקְּפוּת בָּבוּאָתִי בְּפָנֶיהָ. אָז מַפְנֶה מַבָּטִי בְּבֹשֶׁת פָּנִים וַחֲרָטָה, וּמוֹדֶה כִּי לֹא רַק הִיא זוּ שֶׁהִשְׁתַּנְּתָה. מֵעֵת שֶׁהֻשְׁבַּת כָּל קוֹל שָׂשׂוֹן, עֲטוּפַת שְׁחוֹרִים הִיא, אִמִּי צִיּוֹן--- יוֹנָה הַנָבִיא כְּהֵלֶך תּוֹעֶה בִּישִׁימוֹן תּוֹהֶה עַל שִׁמָּמוֹן, שֶׁאָחַז בְּחֶבְלֵי נִשְׁמָתִי אֵלֵי תְּהוֹם הִטָּה סְפִינָתִי. הִכָּה רוּחַ בְּמִפְרָשֶׂיהָ, טִלְטְלָה עַל מַשְּׂאוֹתֶיהָ, חִשְּׁבָה "גּוֹרָלִי עַל שִׂרְטוֹן, לְהִשָּׁבֵר וְלִילֵךְ לַאֲבָדוֹן". פֶּתַע- הִתְפַעֲמוּת מִלֵּאָה קוֹרוֹתֶיהָ, חִשְּׁלָה וְחִזְּקָה יְסוֹדוֹתֶיהָ. קוֹרוֹתֶיהָ- סִיבֵי אֱמוּנָה, אֱמֶת הַמְּנַוֵּטֶת נֶאֱמָנָה. מִזְמוֹר לְדָוִד בֵּינוֹת עֲשַׂבִּים רַכִּים נוֹשֵׂא קוֹלוֹ, לְשֵׁמַע פְּעִיַּת כְּשָׂבִים נִפְרֶשֶׂת לְמוּלוֹ תְּמוּנַת הוֹד וָיֶקֶר, תָּו אֶל תָּו נִקְבָּצִים- מִזְמוֹר מֵעוֹלָם אֵין חֶקֶר בְּנֵי מָרוֹן אֵלָיו מְקַבְּצִים. "מִזְמוֹר לְדָוִד ה' רוֹעִי לֹא אֶחְסָר", וְהוּא מוֹסִיף וּמָגִיד "הִרְבָּה עָלַי חַסְדוֹ וָאֵישַׁר". אִיוֹב יָבַש מְקוֹר דִּמְעוֹתַי כִּישִׁימוֹן לְלֹא נָהָר, הֵד קוֹל זַעֲקוֹתַי שָׁט עַל פְּנֵי הָהָר. כִּבְשַׁלְשְׁלָאוֹת בַּרְזֶל נְתוּנָה נִשְׁמָתִי, מְדַדֶּה הָאֵבֶל כְּהֵלֶךְ בִּמְחוֹז גָּלוּתִי. הִשְׁמַעְתִּי קוֹלִי הַמְיוּתָם וְרֵאוֹתַי הֻרְחֲבוּ בְּאַחַת, פָּרְצוּ מַנְעוּלֵי חוֹתָם נַפְתּוּלֵי נְשָׁמָה בּוֹטַחַת. |
|
