 לדף ראשי
לתוכן הגיליון
ימי עלומים ושירים נוספים
צבי אלפר גיליון מס' 51 - אדר תשע"ג * 2/13 יְמֵי עֲלוּמִים
גַּם אִם שָׁנִים רַבּוֹת תִּחְיֶה, עַל פִּי בְּחִירָתְךָ זָקֵן תִּהְיֶה. אִם יִשַּׁח גֵּוְךָ, יֵצְרוּ צְעָדֶיךָ, הָסֵר דְּאָגָה מִלִּבְּךָ, עוֹד נָכוֹנוּ לְךָ יְמֵי עֲלוּמִים וְשִׂמְחָה. פְּקַח עֵינֶיךָ לִיפִי הַבְּרִיאָה, הַמְשֵׁךְ לְהַאֲמִין, תָּמִיד יֵשׁ תִּקְוָה. הָאֵר פָּנֶיךָ לְכָל נִבְרָא הַקְשֵׁב לְשִׂיחָם וּלְסִבְלָם שֶׁל בְּנֵי הָאָדָם. הַמְשֵׁךְ לִפְעֹל וְלִיצֹר בְּלִי מַעֲצוֹר, אַל תַּחְשֹׁשׁ, הֱיֵה אַמִּיץ חֲתֹר אֶל הַבִּלְתִּי נוֹדָע, בָּרֵךְ עַל הַיֵּשׁ וְעַל מַה שֶּׁהָיָה. וְאִם נַפְשְׁךָ תֵּשַׁם יֹאַבד חֲזוֹנְךָ, חֲשָׁשׁוֹת וְיֵאוּשׁ יְכַרְסְמוּ אֶת לִבְּךָ, זָקֵן תִּהְיֶה כְּבָר בִּימֵי בַּחֲרוּתְךָ. אִם תַּמְשִׁיךְ לְהַאֲמִין וְלִיצֹר, הַזִּקְנָה מֵעָלֶיךָ תַּעֲבֹר. אָז תֹּאמַר בְּשִׂמְחָה: לֹא הֻשְׁלַכְתִּי לְעֵת זִקְנָה. שׁוֹמְרֵי צֶלֶם הָאֱלֹקִים נְשָׁמוֹת גְּדוֹלוֹת, נְשָׁמוֹת טְהוֹרוֹת יוֹרְדוֹת כָּל דּוֹר לְעוֹלָמֵנוּ לְהָאִירוֹ בְּאוֹר נְגוֹהוֹת. בִּזְכוּתָן מִתְקַיֵּם הַתֵּבֵל. גַּלְגַּל הַחַמָּה שׁוֹלֵחַ חֻמּוֹ, הַגֶּשֶׁם מַרְוֶה אֶת הָאֲדָמָה, הָאָרֶץ נוֹתֶנֶת פִּרְיָהּ. אָנוּ אֲנָשִׁים מִן הַשּׁוּרָה יוֹדְעֵי חֳלִי וּכְאֵב מִתְקַשִּׁים לִכְבֹּשׁ אֶת כַּעֲסֵנוּ לִמְחֹל עַל עֶלְבּוֹנֵנוּ רוֹדְפִים אַחַר הַכָּבוֹד, הַקִּנְאָה מְקַצֶּרֶת יָמֵינוּ, כֵּיצַד נַעֲבֹר אֶת יְמֵי חֶלְדֵּנוּ? הֵם אַהֲבָתָם אֵין סוֹפִית אַהֲבָה לְכָל הַנִּבְרָאִים סָנֵגוֹרָם שֶׁל כָּל הַבְּרִיּוֹת לֹא הִתְנַצְּחוּת וְלֹא כַּעַס הֵם מָחֲלוּ עַל עֶלְבּוֹנָם לֹא זִלְזְלוּ בְּשׁוּם אָדָם. הֵם שׁוֹמְרִים עַל צֶלֶם אֱלֹקִים בָּעוֹלָם בְּעֶצֶם הֱיוֹתָם זוֹרְעִים בְּלֵב כָּל אָדָם אֶת הָאֱמוּנָה וְאֶת הַטֹהָר. "יְהִי חֶלְקִי עִמָּהֶם"! הִתְחַדְּשׁוּת בְּיוֹם שְׁבָט אֲבִיבִי הַשֶּׁמֶשׁ מֵעַל שָׁלְחָה קַרְנֶיהָ בְּרָכָה בִּכְנָפֶיהָ. הַשָּׂדוֹת קָרְאוּ לָנוּ: "הָאָרֶץ פָּרְחָה, הָאֲדָמָה חִדְּשָׁה נְעוּרֶיהָ, הֶאֱדִימוּ פָּנֶיהָ". הָעֲמָקִים וְהַגְּבָעוֹת עָטוּ שִׂמְלַת כְּלוּלוֹת יְרֻקָּה יַהֲלֹמִים מְשֻׁבָּצָה אֹדֶם, פִּטְדָה וּבָרֶקֶת. מַרְנִין הַלֵּב תְּפִלָּה, הַנֶּפֶשׁ חוֹשֶׁקֶת. עֲדַיִן נְהַלֵּךְ בִּשְׁבִילֵי אַרְצֵנוּ "חַסְדּוֹ גָּבַר עָלֵינוּ". כְּעוֹף הַחוֹל נְחַדֵּשׁ נְעוּרֵינוּ נָשׁוּב נִפְרַח עִם נַרְקִיס וְכַלָּנִית, נַחְבֹּר לִיפִי הַבְּרִיאָה עַד שׁוּבֵנוּ אֶל הָאֲדָמָה. "ויותר יעקב לבדו, ויאבק איש עמו" (בראשית לב, כד) "ויאמר: לא יעקב יאמר עוד שמך, כי אם ישראל" (בראשית לב, כח) יִשְׂרָאֵל יִהְיֶה שְׁמִי לֹא פַּכִּים קְטַנִּים חִפַּשְׂתִּי יַעֲקֹב שְׁמִי וַאֲנִי אִישׁ תָּם וְיָשָׁר מִי יְיַשֵּׁר שְׁמִי? נוֹתַרְתִּי לְבַדִּי אֵין אִישׁ אִתִּי בַּיַּעַר אֶשָּׂא תְּפִלָּה: הַצִּילֵנִי נָא מִדֶּרֶךְ עֲקֻבָּה. חֲלוֹם חָלַמְתִּי לֹא אֵדַע מַה פִּשְׁרוֹ עִם הַמַּלְאָךְ שָׂרִיתִי יָכֹלְתִּי לוֹ. רָאִיתִי פְּנֵי אֱלֹקִים, לֹא נוֹתַרְתִּי לְבַדִּי. אֲנִי שָׁב לְאַרְצִי יִשְׂרָאֵל יִהְיֶה שְׁמִי! לֱאֶחֹז בְּצִיצִיּוֹת הַטָּלִית אֵיךְ עוֹשִׂים מִן הָאָרֶץ שָׁמַיִם? הַדֶּרֶךְ פְּשׁוּטָה בְּתַכְלִית! אוֹחֲזִים בְּצִיצִיּוֹת הַטָּלִית וְאַט אַט מְטַפְּסִים אֶל הַשָּׁמַיִם הַגְּבוֹהִים. תְּכֵלֶת דּוֹמָה לַיָּם וְיָם דּוֹמֶה לְרָקִיעַ הָרָקִיעַ דּוֹמֶה לְכִסֵּא הַכָּבוֹד. הַנּוֹשֵׁק לִפְתִיל הַתְּכֵלֶת לַשָּׁמַיִם יַרְקִיעַ אֶל מִתַּחַת לְכִסֵּא הַכָּבוֹד יַגִּיעַ. |
|
