 לדף ראשי
לתוכן הגיליון
פֶּלֶג
יהושע מנחם רוזנברג
גיליון מס' 52 - תשרי תשע"ד 9/13 מֵרֶחֶם נִּקְרוֹת הַצֻּרִים, נוֹלַד פֶּלֶג
מִבֶּטֶן סְעִפֵי הַסְּלָעִים, הֵגִיחַ קֶלַח מִשְּׁדֵי מַעְיַן גַּנִּים בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע מַיִם חַיִּים יָנַק, כְּעוֹלָל רַךְ וְחִוָּר פִּכְפֵּךְ כְּגוֹזָל חָרֵד לֹא-לֻמָּד, קָלַח. וַיִּגְדַּל הַפֶּלֶג וַיְהִי לְיוּבַל בֵּין הָרִים יְהַלּכוּן מֵימָיו יְשַׂמְּחוּ אֶרֶץ וּמְלוֹאָהּ יַשְׁקוּ כָּל חַיְתוֹ שָׂדָי. עַל שְׂפָתוֹ מִזֶּה וּמִזֶּה כָּל עֵץ רַעֲנָן לֹא יִבּוֹל עָלֵהוּ וְלֹא יָמִישׁ מֵעֲשׂוֹת פֶּרִי עֲלֵיהֶם עוֹף הַשָּׁמַיִם יִשְׁכּוֹן מִבֵּין עֳפָאיִם יִתְּנוּ קוֹל. וַיֵּלֶךְ הַיּוּבַל הָלוֹךְ וְגָדוֹל וַיְהִי לְנַחַל שׁוֹטֵף עַד צַוָּאר יֶחֱצֶה. כִּבְנֵי הַנְּעוּרִים הַשְׁקֵט לֹא יוּכָל בְּזֶרֶם מַיִם כַּבִּירִים שֹׁטְפִים נָשְׂאוּ דָּכְיָם, נִתַּן שְׁאוֹן קוֹלָם קוֹל הֲמֻלָּה כְּקוֹל מַחֲנֶה, עָלָה עַל כָּל אֲפִיקָיו הָלַךְ עַל כָּל גְּדוֹתָיו, אֲבָנִים שָׁחֲקוּ מֵימָיו וַיִּגְרְשׁוּ רֶפֶשׁ וָטִיט. לְעֵת זְקוּנָיו, כִּכְלוֹת כֹּחוֹ, שֵׂיבָה זָרְקָה בּוֹ וְהוּא לֹא יָדָע כִּי כְּכָל הַנְּחָלִים ההֹלְכִים אֶל הַיָּם סֹפוֹ אֶל הַיָּם הָאַחֲרוֹן זָקֵן וּשְׂבַע יָמִים יֵאָסֵף אֶל יַמּוֹ אֶל מְקוֹם שֶׁהַנְּחָלִים הֹלְכִים שָׁם יָשׁוּב לָלָכֶת. |
|
