 לדף ראשי
לתוכן הגיליון
שִׂיחוֹת מֵעֵבֶר לַגָּדֵר
מנחם מ' פאלק גיליון מס' 4 - תשס"ז * 2006 אֲבִי הַיָּקָר,
אֵיךְ הַתְּחוּשָׁה שָׁם, מֵעַל לְפִסְגוֹת הַחֹמֶר בְּאֶרֶץ זְרוּעַת נִיצוֹצוֹת? כָּאן הַשִּׂנְאָה עוֹדָהּ מַצִּיעָהּ מַרְכֻּלְתָּהּ מִשַּׁעַר לְשַׁעַר, מִפֶּתַח לְפֶתַח וְהַכֹּל בְּחִנָּם. אֲבִי הַיָּקָר אֵיךְ זוֹלְגִים הַגַּעְגּוּעִים שָׁם בַּמָּרוֹם? כָּאן הֵם מְצִיפִים חַמִּים מֵאֵי פַּעַם מְלֻוִּים בְּטִפָּה מְלוּחָה בִּשְׁאֵלוֹת שֶׁאֵין לָהֶן תְּשׁוּבוֹת בְּחָלָל רֵיק שֶׁלְּעוֹלָם לֹא יִתְמַלֵּא. אֲבִי הַיָּקָר אֶת מִי אַתָּה פּוֹגֵשׁ שָׁם לְמַעְלָה לְמִי אַתָּה מְסַפֵּר וּמַה כְּדֵי שֶׁדְּמוּתְךָ תַּחְזֹר אֵלֵינוּ בַּחֲלוֹמוֹת, כֵּיוָן שֶׁהִיא מְבַקֶּרֶת אוֹתָנוּ. מִדֵּי פַּעַם, הִיא מַשְׁאִירָה הוֹדָעוֹת שֶׁלָרֹב אֵינִי זוֹכְרַן. אֲבִי הַיָּקָר לְמִי אַתָּה מְחַלֵּק סֻכָּרִיּוֹת שָׁם בֵּין הָעֲנָנִים כְּפִי שֶׁעָשִׂיתָ כָּאן אֶצְלֵנוּ לְמַטָּה. הַיְּלָדִים שְׂבֵעִים מִמַּמְתַּקִּים, וְאָנוּ, הַגְּדוֹלִים, זְקוּקִים לִרְגָעִים שֶׁל חֶמְלָה רְגָעִים קְטַנִּים עֲטוּפִים בִּנְיָר מְרַשְׁרֵשׁ מְמֻלָּאִים בִּקְרֶם אַהֲבָתְךָ. כֵּן, אֲבִי הַיָּקָר עוֹלָמוֹת הִתְהַפְּכוּ מֵאָז שֶׁעָזַבְתָּ לֹא הָיִיתָ מֵבִין אֶת מַה שֶׁתִּרְאֶה לֹא הָיִיתָ סוֹלֵחַ הָיִיתָ דּוֹחֵס מְלוֹא הָרֵאוֹת בְּכַעַס חוֹסֵם אֶת סְגוֹר פִּיךָ מְבַקֵּשׁ לְהִפָּרֵד מִשְּׂמִיכַת הַשַּׁלֶּכֶת מְבַקֵּשׁ לַעֲלוֹת אֶל הָרָקִיעַ שׁוּב כְּדֵי שֶׁתּוּכַל לְתַקֵּן מִשָּׁם. אוּלַי אֶפְשָׁר עוֹד לְהוֹשִׁיעַ. וַאֲנִי כָּאן בִּקַּשְׁתִּי לְעַצְמִי רַק עוֹד רֶגַע אִתְּךָ רֶגַע שָׁקֵט בְּלִי מִלִּים רֶגַע בּוֹ עֵינֶיךָ יַעֲבִירוּ נִיצוֹץ בּוֹדֵד שֶׁל הַשְׁלָמָה שֶׁל חִבָּה יַעֲנִיק לְלִבִּי שְׁנִיָּה שֶׁל שַׁלְוָה וְכָךְ אוּכַל לְהַמְשִׁיךְ עוֹד שָׁעָה עַד הַגַּעְגּוּעַ הַבָּא. מתוך "רוכסנים של סתו", עמ' 14 |
|
