 לדף ראשי
לתוכן הגיליון
טעמתי אותך מולדת
אסתר ז. ויתקון גיליון מס' 8 - תשס"ז * 2007 בְּרַגְלַיִם יְחֵפוֹת, רֶגֶב אַחַר רֶגֶב,
טָעַמְתִּי אוֹתָךְ מוֹלֶדֶת. קוֹצֵי קַיִץ, רִשְׁרוּשׁ יָבֵשׁ, צִרְצַר צָרוּד עִקֵּשׁ, רֵיחַ קוֹצִים מִכָּל בְּשָׂמִים, זָהֳרֵי אוֹרָה מִתְעַלְּסִים עַל פְּנֵי הַמַּיִם, בְּגִיגִית שֶׁעָל מִפְתָּן הַבַּיִת, אִצְטְרֻבָּל נָשַׁר בְּכַף יָדִי רֵיחַ שְׂרַף אֹרֶן הֵצִיף מְחִילוֹת אָשְׁרִי שַׁיֶּרֶת נְמָלִים פִּילְסָה דַּרְכָּהּ, מִנֶּקֶב סְתָרִים תָּחוּחַ, יָד קְטַנָּה זְדוֹנָהּ שָׂמָה לְאַל שָׁעוֹת כַּעֲפִיפוֹנִים עָפוּ הַשֶּׁמֶשׁ שָׁקְעָה בְּאִיֵּי זְהָבָה,הָעֶרֶב גָּלַשׁ בלאט גַּחְלִילִיּוֹת קַיִץ טָסוּ מֵעַל, יְצוּרֵי רֶשֶׁף הגבִּיהוּ עוּף, אֹשֶׁר יַלְדוּתִי צָרוּף. יְלָדִים קוֹרְאִים, תּוֹעִים, נִבְלָעִים, בְּאַדְווֹת הַלַּיִל, כּוֹכָבִים נִצְּתוּ בַּשָּׁמַיִם , חָמְקוּ הַיְּלָדִים לַבָּתִּים, יְלֵל תַּנִּים נִשָּׂא מִמֶּרְחַקִּים, לֹא תָּנוּם, וְלֹא תִּישַׁן אֲחוֹתִי צַוָּארִי לוֹפֶתֶת בִּרְעָדָה, תַּנִּים מְתַנִּים אַחֲרִיתָם הַמָּרָה, תַּלְתַלֵּיה מְכַסִּים שְׁמוּרוֹתַי, הַהוֹרִים בסינימה "אמאל'ה" תִּלְחַשׁ בְּאָזְנִי, מִמַּה מְפַחֶדֶת אֲחוֹתִי מְחַיּיֶכֶת אֲנִי בַּחֲשֵׁכָה, וְאוֹתָהּ מְחַבֶּקֶת בסְלִידָה רְחוּמָה... גַּם כִּי תֵּלְכִי בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא תַּחְלְמִי רַע... אֶחָד אֶחָד וּבְאֵין רוֹאֶה כָּבוּ חֲלוֹמוֹתַי אַיֶּלֶת הַשַּׁחַר הִתְדַּפְּקָה עַל תְּרִיסִי פִּתְחִי, לָחֲשָׁה, יַלְדָּתִי, תַּמָּתִי. נִצְּתוּ תַּלְתַלֵּי אֲחוֹתִי, בִּמְארַת שְׂמִיכָתִי יְשֵׁנָה דֻּבָּתִי, המְתוּקָה. מַה עוֹד נְבַקֵּשׁ מֵאִתָּךְ מְכוֹרָה וְלֹא נָתַתְּ עֲדַיִן. דְּשָׁאִים טְלוּלִים, צָהֳלַת עָפְרָה בְּבּוֹץ שְׂדוֹת עֵמֶק יִזְרְעֶאל, יָדַי מַלְּאוּ נַרְקִיסִים, שְׁטָפַנִי בּשֶׂם פְּלָאִים בֵּין סְלָעִים וּבֵין הָרִים טָסָה הָרַכֶּבֶת וּמִכָּל הָעֲמָקִים אוֹתְךָ אֲנִי אוֹהֶבֶת, כִּי הָיָה בֵּינֵינוּ זֹהַר זֹהַר שׁוֹטֵף אַמִּיץ וּמִתְלַהֵם, בִּרְכַּיִ חֲשׂוּפוֹת, עַל גֶּזַע עֵץ אַלּוֹן נִשְׂרֶטֶת, בָּאֶצְבָּעוֹת לוֹפְתוֹת, בַּלּוּטִים בֵּין שִׁנַּי לוֹחֶכֶת כְּעֵז הָרִים שֶׁחוֹרָהּ מִי זוֹ עוֹלָה מִן הַגְּבָעוֹת מקוטרת מֹר וּלְבוֹנָה- שׁוֹאֵל אֲבִי וּמְרִימֵנִי עַל אוֹפַנָּיו, דּוֹהֵרים בַּמּוֹרָד, בַּיְתָה אוֹחֲזוֹ וְלֹא אַרְפֶּה, וְהָרוּחַ תָּטוּס וּבְטִיסַת שְׁקֵדִיּוֹת יַחְלְפוּ הַבְּרָקִים מֵעָלֵינוּ, וְאַלּוֹן וְגֶפֶן יִהְיוּ עֵדִים, כִּי רָוִינוּ מָטָר וְנָשָׂאנוּ תפילה אֶל שָׁמַיִם. שִׁמְעוּ בְּנוֹתַי, שִׁמְעוּ כִּי מָתְקוּ לִי שְׁנוֹתַי הָרַכּוֹת, כִּי הָיְתָה בִּי אָז יָד אֱלֹהַי חֲזָקָה וְלוֹטֶפֶת. |
|
