 לדף ראשי
לתוכן הגיליון
עינים יבשות
מרים גודאל גיליון מס' 9 - תשס"ז * 2007 עֵינַיִם יְבֵשׁוֹת
כְּשֶׁרוֹפֵא הָעֵינַיִם אוֹמֵר לָהּ "יֵשׁ לָךְ עֵינַיִם מְאֹד יְבֵשׁוֹת" הִיא יוֹדַעַת מֵאַיִן בָּאָה לָה הַצָּרָה: כְּשֶׁהָיְתָה קְטַנָּה, הִתְאַפְּקָה לֹא לִבְכּוֹת כִּי בָּנִים לֹא בּוֹכִים, וְאִם תִּנְהַג כְּבֵן אוּלַי הוּא יֹאהַב גַּם אוֹתָהּ... וכך, הִצְטַבְּרוּ בָּהּ יָם שֶׁל דְּמָעוֹת כִּי נֶחְסְמוּ הַמְּבוֹאוֹת לְאַחַר אַרְבָּעִים שְׁנוֹת בַּצֹּרֶת צְחִיחָה הִשְׂכִּיל פְּסִיכוֹלוֹג, יְדִיד מִשְׁפָּחָה לְשַׁחְרֵר אֶת פְּקַעַת הַמְּצוּקָה מִבַּקְבּוּק יַלְדוּתָהּ הָעֲשׁוּקָה וּמֵאָז שׁוֹטְפוֹת הַדְּמָעוֹת עִם כָּל נֶגַע-פֶּגַע גָּדוֹל אוֹ קָטָן וְהֵן זוֹלְגוֹת וּבוֹכוֹת מֵעַצְמָן בַּחֲצִי יוֹבֵל שְׁנוֹתֶיהָ הָאַחֲרוֹנוֹת לְאַחַר שֶׁנִּפְתְּחוּ דַּרְכֵי הַמְּבוֹאוֹת הִיא שִׁחְרְרָה לַחָפְשִׁי יָם שֶׁל דְּמָעוֹת וְלִבָּהּ שָׁלֵם כִּמְעַט וּמְזֻכָּךְ אַךְ עֵינֶיהָ הָרְגִישׁוֹת יְבֵשׁוֹת יְבֵשׁוֹת... אִם יִרְצֶה הַשּׁוֹכֵן בַּמְּרוֹמִים וְנוֹתְרוּ לָהּ רֹב עוֹנוֹת וְיָמִים - תּוּכַל לְהַחְזִיר לְעַצְמָהּ אֶת כָּל הַדְּמָעוֹת בִּתְרוּפוֹת שֶׁל מִשְׁחָה וְטִפּוֹת מְדוּדוֹת וְעֵינֶיהָ הַצְּחִיחוֹת תַּגַּעְנָה אֶל לַחוּתָן הַשַּׁמְנוּנִית הַשְּׁלֵוָה אוֹ אָז תִּהְיֶה כִּבְאֵרָהּ שֶׁל מִרְיָם אֵלֶיהָ חוֹזְרִים כָּל הַנְּחָלִים כֻּ-לָּ-ם... |
|
