לדף ראשי
לתוכן הגיליון
עמדתי על הר
רבי שמואל הנגיד גיליון מס' 10 - תשרי תשס"ח * 9/07 עָמַדְתִּי עַל הַר
עָמַדְתִּי עַל הַר גָּבוֹהַּ מֵהַרִים מֵאָז נוֹלָדוּ תַּחְתָּיו נָתִיב אֶל-עִיר רַבָּה, וּדְרָכִים מֶנְהוּ נִפְרָדוּ. אֶל-כָּל-עִיר מוֹשָׁב בָּאָרֶץ הִתְאִימוּ אַף הִתְאֶחָדוּ. וָאֹמַר אֶל רֵעַי: שִׂיחוּ בִּלְבַבְכֶם זֹאת גַּם הַגִּידוּ כַּמָּה סוֹחֲרִים, כַּמָּה עוֹבְדֵי-הָאָרֶץ בָּזֶה נָדָדוּ? כַּמָּה עָבְרוּ לַמִּלְחָמָה, כַּמָּה לָכְדוּ אוֹ נִלְכָּדוּ? כַּמָּה שָׁבוּ, כַּמָּה נִשְׁבּוּ, כַּמָּה נִפְדּוּ, כַּמָּה פָּדוּ? כַּמָּה הָלְכוּ וַיָּשׁוּבוּ, אוֹ עָמְדוּ – כֻּלָּם אָבָדוּ. כָּכָה אַתֶּם נֶחְשָׁבִים, כִּי כָהֵם לַאְבַדּוֹן תֵּרֵדוּ, וִימֵי רָעָה בָּאָה יִרְדּוּ בָנוּ, כַּאֲשֶׁר בָּהֵם רָדוּ. מַה תַּעְשׂוּ יוֹם לַחֶשְׁבּוֹן מִן-בֵּית הַמּוֹעֵד תִּפָּקֵדוּ, יוֹם הָאֶבֶן מִקִּיר תִּזְעַק, וּכְפִיסִים מֵעֵץ יָעִידוּ. עִבְדוּ בִיצָרִים תִּמָּלְטוּ, אִם עוֹלָם בָּהֶם תָּעְבוֹדוּ. מָה אֹמַר, אוֹ אַתֶּם אַחַר זֹאת בַּמֶּה שָׂפָה תָנִידוּ, מַה תַּעְשׂוּ אוֹ עָשׂוּ אִישִׁים, מַה תֵּלְדוּ אוֹ מַה תּוֹלִידוּ אַתָּה הוּא צוּר תַּעְמוֹד לָעַד, כִּי-כָל אֵלֶּה לֹא יַעְמוֹדוּ! |
|