 לדף ראשי
לתוכן הגיליון
שיר מולדת
שושנה ויג
גיליון מס' 13 - שבט תשס"ח * 1/08 בְּיַלְדוּתִי
צָמַח רֹתֶם הַבָּר עַל חוֹלוֹת הַמִּדְבָּר עָטַף בִּפְרָחָיו הַלְּבָנִים הַקְּטַנִּים חוֹלוֹת צְהֻבִּים עַד חוֹף הַיָּם פָּלְשוּ נִיצָנָיו בְּלֹא מַיִם רָוּ עֶדְנַת אַדְמַת הָאָרֶץ לְפֶלֶא הָיָה לְאַרְצִי קִשּוּטִים קְטַנִּים מַבְרִישִים בְּצֶבַע יָרֹק דְּיוּנוֹת צְהֻבּוֹת לְחָיַיִם כְּצִי מְחַפֵּש חַיִּים בְּלֵב יְשִימוֹן הַלֹּא כְלוּם וְעַכְשָו עֲטוּפִים הַחוֹלוֹת בְּבָתִים לְבַנִּים בְּעֵצִים גְּבוֹהִים בִּבְרוֹשִים שֶסּוֹגְדִים לַחַמָּה כָּבְשו עָרִים מְבֻתָּרוֹת אֶת גְּבוּל הַמִּדְבָּר נָדְדוּ הַחוֹלוֹת וְלֹא עוֹד נְדוֹד יַתְמוּת רֹתֶם הַמִּדְבָּר בְּיַלְדוּתִי שִחַקְתִּי בְּגִנַּת הַיָּרָק שֶאָבִי שָתַל בְּמוֹ יָדָיו טִיַּלְתִּי לְיָד הַכֶּלֶב רֶקְסִי וְרַק כָּאֲשֶר נָם גָּדַרְתִּי יָדַי סְבִיב פִּיו בָּאֹמֶץ הַזֶּה שֶבָּא רַק כְּשֶלֹּא רוֹאִים אוֹתִי בַּיָּמִים הַהֵם אַרְצִי כְּמוֹ שִמְלָה שֶל אִשָּה צְעִירָה בְּיָמִים שֶל צֶנַע נֵעוֹרָה מִמַּחְנַק בָּנִים הַשָּבִים מִגּוֹלָה שֶנִּסְתַתְּמָה וְהָיָה חֹם בַּלֵּב וְהָיְתָה דֶּלֶת הַבַּיִת פְּתוּחָה לְדֶלֶת אָחִים מוֹשִיטָה מַבָּטֶיהֶ לְיַלְדֵי הַשָּכֵן הַבּוֹלְסִים בַּהֲסָבָה מִקְּעָרַת הָאֹרֶז הַפַּרְסִי עַל שָטִיחַ שֶעָלָה אַרְצָהּ מֵאַרְמוֹנוֹת נֵכָר נָטַש חַצְרוֹת שֻׂלְטָאנִים דְּיוּנוֹת הַחוֹל נָלוֹשוּ לְמֶרְחַקֵּי הַמָּקוֹם הֶאֱדִימָה אַרְצִי שֶהָיְתָה כְּגוּף שֶל אִשָּה צְעִירָה וְעַתָּה הִיא פְּצוּעָה בַּחֲמַת זַעַם דָּמֶיהָ זוֹעֲקִים וְאֵין בְּרִית בֵּין הַבְּתָרִים אוֹי אַרְצִי אוֹי, אוֹי, אוֹי |
|
