תהלים

אסתר ליקסנברג-בלוך

גיליון מס' 13 - שבט תשס"ח * 1/08

בחצות הליל
קמה רוח צפונית,
שלא כמו זו המערבית
המזנקת במחול זדוני,
זרוע גדושת טירוף, איבה,
שעוקרת עצים במשחק של תופסת
סביב עצמותינו הקפואות;

רוח אחרת זאת –
הנמשלת לאור,
אט אט, כמו חלום, משב זך כנשיפה,
מתחת לדלתות מחלחלת
תוך ערפל ועננה.

כבדות הן ידיי,
נוקשות אצבעותיי –
רק בעירה בחושים הן לפתע
שמה בחושך, היכן
שהנשיפה הסמויה
פורטת תפילות בנפשי.

ועוד מתרפקים
בנשיפה הרכה,
רותתים, רננים
מיתרי כינורי.