 לדף ראשי
לתוכן הגיליון
לך
שמעון הד גיליון מס' 14 - אדר א תשס"ח * 2/08 לֵךְ לְךָ
בֶּן אָדָם וַאֲדָמָה, כְּלִי לְקַבָּלַת חַיִּים לִמְשִׁיכַת מִלִּים לְשָׁרְשָׁן. לֵךְ, צֵא מֵרְשׁוּתְךָ מֵרִשְׁתְּךָ שֶׁרָקְמוּ לְךָ שָׁנִים מְלֵאוֹת רֵיקָן מְכֻסּוֹת עָפָר מַחְלִיד. בֹּא כַּנֵס כָּאן עוֹלָם שֶׁיִּבְנוּ לְךָ שָׁנִים שֶׁרָדְפוּ אוֹתְךָ, תָּמִים. כַּנֵּס הִתְכַּנֵּס אֶל עוֹלָם שֶׁיִּבָּנֶה לְךָ. שֶׁיִּבְנֶה לְךָ חַיִּים. |
|
