בימים ההם ובזמן הזה

על מגילת רות

מרים קוצ'יק שפר

גיליון מס' 17 - תמוז תשס"ח * 7/08

וזאת לפנים אשה בישראל,
אף כי היום
מורשת עד דור אחרון.
ראשי מלך אסור ברהטים
קבור בירכתי רחמי
הריקה
למלאה תפילות
על הילד הזה.


ואתה,
הלא מודעי אתה
גואלי ואלופי.
תפרוש עלי כנפיך
לתת לי
זרע אנשים
כחנה
להמשיך צוואת
אם כל חי
להיות קונה
איש את אלוקים
כחווה.
אל תאמר,
התחת אלוהים אני
הבא אותי האוהלה
כיצחק
לאהוב
להיות כרחל ולאה
אשר בנו שתיהן
את בית ישראל.
ואם אַיִּן,
מתה אנוכי!


ראשי מים
עיני מקור דמעה
לשפוך שיחי וכעסי
לפניך אלוקים
על רחמי
רחמי הריקה
כמה ריקה.
הלוא תנחמני, הלוא תאמר
גאולה תהיה לך
אשה!


וזאת התעודה בישראל
להיות רחם כל חי
מורשת נשים
עד דור אחרון.
עולות מן הרחצה
סכות
שמות בפוך עיניים
מתכסות בצעיף
כתמר
יושבות על אם הדרך
לזוהר החמה
יורדות אל הגורן
לעת ליל
לגלות מרגלותיו
כרות המואביה


הוי אשה
אשה עבריה
מי ידע חייך!
איך אבכה לך
איכה אנחמך?


צאי עמי מן המגילה
בואי עמי מעדנות
בת מלכים
אני רוצה לומר לך
דבר מה.

אייך רות?!
איכה כבשת נפשך?
מה חלמת בילדותך?
מה אמרת
במשחקייך עם הבובות?
מה איווית
בלילות בהירי שמים
נושמים כוכבים נופלים?
מה היו תפילותייך
בת מואב?
היכן את?
צאי אחר הקוצרים
למצוא לקט נשמתך
חלמי עצמך בשדות
זהובי שיבולים
מי את ?
ומה רצית להיות?