 לדף ראשי
לתוכן הגיליון
מעברה
לאה נבנצל גיליון מס' 17 - תמוז תשס"ח * 7/08 מַה טֹּבוּ אֹהָלֵיךָ
שֶׁנִּטָּיוּ בְּחוֹלוֹת נוֹדְדִים לְחוֹף יַמָּהּ שֶׁל נְתַנְיָה. שִׁשִּׁים רִבּוֹא גְּבָרִים נָשִׁים וָטָף יוֹצְאֵי אֵירוֹפָּה וְאַפְרִיקָה מִשְּׁאֵרִית עוֹלֵי הַפְּלִיטוּת. שְׁבָטִים שְׁבָטִים צְפוּפִים צְפוּפִים בְּאָהֳלֵי יַעֲקֹב עִם מְחִיצוֹת שֶׁל סְדִינִים וּשְׂמִיכוֹת וְלֹא אָמַר אָדָם צַר לִי הַמָּקוֹם בְּאֵין מְחִיצוֹת הַלֵּב. וְלֹא יָרַד הַמָּן וְלֹא הָיָה טַעַם הַדְּבַשׁ בַּצַּפִּיחִית רַק תּוֹרִים תּוֹרִים נִפְתָּלִים וּבַיָּד הַמֶּסְטִינְג וְטַעַם הַחוֹל מִתְעַרְבֵּב בְּשִׁבְעִים לָשׁוֹן בְּעוֹד חֶבְלֵי הַכְּבִיסָה בֵּין הָאֹהָלִים מְבַדְּרִים בְּצֶבַע שֶׁל חָג וּבְאֵין עוֹד אִיש עַל דִּגְלוֹ מִתְנוֹסֵס רַק דֶּגֶל אֶחַד שֶׁל דָּוִד בַּדֶּרֶךְ אֶל חֶבְלֵי מָשִׁיחַ.  |
|
