ירח יקר - מאת ר' פרג'י שוואט

עליזה משה

גיליון מס' 17 - תמוז תשס"ח * 7/08

טקסט השיר
רקע היסטורי
חיי המשורר
פיוטים לחתן ולכלה
ניתוח השיר
אמצעי עיצוב
מוטיב הירח
דרכי הוראה

ירח יקר מלא בן יומו
וה' נתן חכמה לשלמה.

פרח גבירים, מרבה המשרה
על ראש חברים כתר ועטרה,
כי הוא מטה עוז מקל תפארה,
כל בית ישראל שואלים בשלומו.

רגשו לאומים שרים וסגנים
בראותם דודי אברך בבנים,
אב הוא בחכמה ורך בשנים,
לא ידעו, כי אל שדי עמו

גם כי המלך חפץ ביקרו,
ובידו הפקיד גנזי אוצרו,
הרים על שרים הודו והדרו,
יחד על פיהו ישק כל עמו.

יפרח בימיו צמח צדקנו,
מלך ביופיו תחזינה עינינו,
עת יבוא לציון יקבוץ נדחינו,
כן יאמר עושה שלום במרומו.

רקע היסטורי
בקירואן שבתוניסיה התפתח מרכז יהודי ששמש בירה רוחנית ליהודי המגרב ויש לו עדויות מראשית המאה התשיעית. במרכז שולבו לימוד תורה וחכמה, רפואה ומחקר פילוסופי. לקראת סוף המאה ה-11 פסק המרכז להתקיים והיהודים מצאו מקלט בערים הסמוכות. מסוף המאה ה-11 ועד למאה ה-15 הקהילות היהודיות שקעו בשפל רוחני. גורש ספרד בסוף המאה ה-15 הביא קץ על המרכז הרוחני בספרד והצמיח מרכזים בארצות אחרות כגון: ארץ ישראל, טורקיה, תימן וצפון אפריקה. מגורשי ספרד הגיעו לתוניסיה והביאו באמתחתם מורשת תרבותית שורשית ועשירה שסייעה בפריחה המחודשת של חיי הרוח בתוניסיה.

סוף המאה ה-17 והמאה ה-18 ידועות כתור הזהב בחיי הרוח והחברה של יהודי תוניסיה, זוהי תקופה שהצטיינה בדינאמיות חברתית וביצירה רוחנית פורייה. בתקופה זו אנו עדים לגדול במספר תלמידי החכמים, בחיבור ספרים והפצתם בעולם היהודי ובארגון החיים הפנימיים של הקהילה היהודית. השגשוג הרוחני הושג תודות ליציבות החיים המדיניים והפוליטיים שבתוניסיה, ובעזרת המפגש המפרה בין יהודי איטליה נושאי התרבות האירופאית ויהודי תוניסיה נושאי התרבות המוסלמית עם הגירתם של יהודי איטליה לתוניסיה. אווירה רוחנית זו הצמיחה בקרבה פייטנים ומשוררים שהחשובים שבהם הם: ר' נהוראי גרמון, ר' אהרון פרץ ור' פרגי שוואט

חיי המשורר
אגדות רבות מספרים יהודי תוניסיה על הפייטן והמקובל ר' פראג'י שוואט ועד היום עולים יהודים לקברו וידוע שחברו עליו שיר המתאר את חייו ומיתתו בלשון ערבית-יודית. פרגי נמנה על משפחת פייטנים, אביו ניסים ואחיו יהודה חברו אף הם שירים. הוא נולד בפאס שבמרוקו, ונאלץ לעזבה בגין רדיפות מצד השלטונות. בנדודיו על פני ארצות המגרב הגיע לבאגה שבתוניסיה בה חי ופעל. נקבר בעיר תסתור הסמוכה. חיבר כ-900(!!!) פיוטים, רובם שירי קודש שקולים במשקל התנועות האיטלקי ובמשקל היתדות הספרדי. חיבר פיוטים וקינות בערבית ספרותית ורוב פיוטיו אבדו או שהם טמונים בכתבי יד גנוזים. עסק בקבלה ובחכמת הנסתר, וכתב פיוטים על עשר הספירות ובשבח רשב"י. רוב שיריו נכתבו כדי שיושרו בניגוני זמר בבית הכנסת, ליד שולחן המשפחה או בסעודת מצווה. המשורר מציין את המנגינה בכך שהוא רושם לפני הפיוט שיר אחר שלחנו ידוע ומוכר לציבור. במשך הזמן זוכה השיר החדש למנגינות מקוריות והוא עצמו הופך סימן היכר למנגינות אלה (ניתן לשמוע את הפיוט במספר גרסאות באתר פיוט).

לדברי פרופסור אפרים חזן, המצוי בחזית המחקר העולמי של נושא זה, ר' פראגי הוא הפורה שבפיטני תוניס והמעולה שבהם. שירתו התחבבה על יהודי תוניס ושאר ארצות צפון אפריקה וזכתה לתפוצה רבה. עם זה לא זכתה שירתו לממשיכים, והוא נשאר בודד בגדולתו (למעט המשורר המוכשר ר' אליהו סידבון בן המאה ה-19), הפיוטים שנכתבו אחריו ערכם בפשטותם ועממיותם.

פיוטים לחתן ולכלה
פיטני התקופה לא ראו עצמם רשאים לשלב פיוטיהם בתפילה כפייטנים קודמים ולכן, כתבו פיוטים להזדמנויות אחרות שבהן מתבקשים פיוטים כגון: שבתות וימים טובים, חתונה, ברית מילה וכדומה. רבים מפיוטים אלה מכוונים היו לכך שיושרו בניגוני זמר.

ייעודם של שירי החתונה הוא לשבח את החתן והכלה את יופיים וחכמתם, ואת ייחוסם וזכות אבותם. בכך הפייטן מקרב את לב החתן והכלה מברך אותם באריכות ימים ומילוי כל משאלותיהם לטובה, ושוזר אגב בקשת גאולה על ישראל (נושא הגאולה הוא הנושא המרכזי בשירת פרג'י). בשירי החתונה יש ערבוב של קודש וחול וזהו התחום היחיד שבו קרוב פרג'י לשירת החול. השירים לחתן מכוונים לאדם מסוים, ולעיתים הפייטן מזכיר או רומז לשמו, מציין עיסוקו ומהלל הצלחתו. כך לדוגמא ב"ירח יקר" אנו למדים ששלמה הוא בעל מעמד אצל השלטון וממונה על ענייני כספים. הצלחתו של החתן גדולה על אף גילו הצעיר, וכשהמשורר מצייר לפנינו דמות שכזו מיד עולה דמותו של צעיר אחר, יוסף, שהגיע לעמדה רמה בשלטון של מלך זר, וממילא ביטויים ורמיזות לעניין המקראי משתלבים בשיר.

בפיוטי החתונה שכיחים שני מוטיבים: מוטיב האור-"ירח יקר מלא", ומוטיב המור-"פרח הכפר ופרי עץ הדר", "ראש מר דרורי,/ פרחי וכפתורי וחגורי/ דודי צרור מורי ומאורי/ הוא נטע נעמנים".
(הפיוט נאמר ע"י יהודי לוב ותוניס גם במוצאי שבת ובברית מילה).

ניתוח השיר
"ירח יקר מלא בן יומו"- איוב בפרק ל"א נשבע בשלוש שבועות רצופות שלא עבד עבודה זרה. השבועה השלישית מופיעה בפרק לא פסוק כו "אם אראה אור כי יהל וירח יקר הולך"- איוב נשבע שלא עבד לשמש מקור האור ולא לירח יקר, שאורו היה מוסיף והולך ועובדי העבודה זרה דמו אותו לחי כיון שהיה גדל מידי יום. לירח זיו ונגה, המראה שלו מרגש, האור שלו סמלי , ו"צמיחתו" במהלך החודש גרמה לעובדיו להתרגש ולראות דרכו סמל מיוחד.

הפייטן מדמה את החתן לירח יקר מלא באור, כאשר אור הוא סמל לחוכמה, הצלחה, שפע וכו. אלא שירח זה על אף שהוא מלא (באמצע החודש) הוא בן יומו- וזהו רמז להצלחתו של החתן על אף גילו הצעיר.

"וה' נתן חכמה לשלמה"- הפייטן משתמש בתשתית מקראית ממלכים א' ה' פסוק כו "וה' נתן חכמה לשלמה כאשר דבר לו ויהי שלום בין חירם ובין שלמה ויכרתו ברית שניהם" במטרה לפאר ולשבח את חוכמת החתן בעיני כלתו.

"פרח גבירים, מרבה המשרה" בנוסף לחוכמתו החתן שייך למשפחה מיוחסת ומכובדת הוא "פרח גבירים". ובזכות עצמו הוא בעל תפקיד רם "מרבה המשרה" ביטוי הלקוח לישעיהו ט ו "למרבה המשרה ולשלום אין קץ על כסא דוד".

"על ראש חברים כתר ועטרה", החתן הוא המעולה המכובד והחשוב מבין חבריו.

"כי הוא מטה עוז מקל תפארה", מטה עוז הוא השרביט המקושט והמפואר שמלכי קדם היו מחזיקים בידם, השרביט סמל מלוכה ושלטון כך עפ"י ירמיהו מח יז "נודו לו כל סביביו וכל יודעי שמו אמרו איכה נשבר מטה עוז מקל תפארה".

"כל בית ישראל שואלים בשלומו", לא רק בין חבריו החתן אהוב ומכובד הוא פופולרי וחשוב בכל עמו וכולם דורשים בשלומו.

"רגשו לאומים שרים וסגנים", עמים ומנהיגים מתרגשים, עפ"י תהילים ב "למה רגשו גויים ולאומים".

"בראותם דודי אברך בבנים", הסיבה להתרגשות היא ראייתם את דודי שהוא כינוי לחתן. המילה "אברך" היא מילה יחידאית במקרא ומופיעה בהקשר ליוסף "וירכב אותו במרכבת המשנה אשר לו ויקראו לפניו אברך ונתון אותו על כל ארץ מצרים" (בראשית מא, מג).

"אב הוא בחכמה ורך בשנים", המילה "אברך" נדרשה בבראשית רבה צ, ג "אב בחכמה ורך בשנים" כלומר מבוגר ובשל בחוכמתו למרות גילו הצעיר.

"לא ידעו, כי אל שדי עמו" אותם השרים מאומות העולם לא ידעו כי ה' בעזרו ולא יוכלו לו. עניין זה רומז לכך שלחתן עמדה בחצר המלכות והמחרוזת הבאה אכן תעסוק בתפקיד החתן.

"גם כי המלך חפץ ביקרו", המלך חפץ ביקרו של אותו חתן עפ"י אסתר ו, ו "מה לעשות באיש אשר המלך חפץ ביקרו".

"ובידו הפקיד גנזי אוצרו", הפייטן ממשיך לרומם את החתן על ידי רמיזות לדמותו המופלאה של יוסף. המלך מעריך את יכולתו הכלכלית של החתן ולכן הפקיד בידו את גנזי אוצרו.

"הרים על שרים הודו והדרו", החתן הוא ראש לחבריו וגם ראש לכל שרי המלך.

"יחד על פיהו ישק כל עמו." כל העם סר למשמעתו של החתן , שוב בהקשר ליוסף "אתה תהיה על ביתי ועל פיך ישק כל עמי" (בראשית מא, מ).

"יפרח בימיו צמח צדקנו", במחרוזת האחרונה בקשה לגאולה שיש בה גם ברכה לחתן. המשיח יבוא בימיו , עפ"י תהילים עב, ז "יפרח בימיו צדיק ורב שלום עד בלי ירח". צמח צדקנו הוא כינוי למשיח, עפ"י ירמיהו לג, טו "בימים ההם ובעת ההיא אצמיח לדוד צמח צדקה ועשה משפט וצדקה בארץ".

"מלך ביופיו תחזינה עינינו", בימי החתן נראה את משיח צדקנו ביופיו לפי ישעיהו לג, יז "מלך ביופיו תחזינה עינך".

"עת יבוא לציון יקבוץ נדחינו", כאשר יבוא המשיח לקבץ את הגולים לארצנו.

"כן יאמר עושה שלום במרומו." ולוואי שיאמר כך גם הקב"ה מי שעושה שלום במרומיו. עפ"י איוב כה, ב " המשל ופחד עמו עושה שלום במרומיו".

מבנה ואמצעי עיצוב
שיר החתונה שלפנינו הוא פיוט בן ארבע מחרוזות ומדריך, המדריך כולל את שני הטורים הראשונים. בכל מחרוזת שלושה טורי סטרופה וטור איזור אחד. האקרוסטיכון הוא "פרגי", ודפוס החריזה הוא אא// בבבא/ גגגא / אאאא / דדדא. הפייטן מרבה להשתמש בתשתיות מקראיות מאיוב, תהילים בראשית ועוד. במחרוזת השנייה והשלישית קיימת הקבלה בין דמותו של יוסף לדמות החתן. השיר הוא למעשה שרשרת של שבחים וסופרלטיבים המוענקים לחתן החל במסגרתו הקרובה וכלה בסביבת עבודתו הבינלאומית, כאשר מטרת השבחים היא לקרב ולהגדיל את אהבת הכלה לחתן, ולהעמיק את הקשר המתפתח ביניהם.

דרכי הוראה
מוטיב הירח- לפני השיעור אפשר לבקש מכל תלמיד להביא יצירה שבה מופיע הירח, ובשיעור לבקש מהתלמידים לומר מה מסמל לדעתם הירח בתמונה/בסרט/בשיר...
ניתן למצוא את מוטיב הירח בתמונות שאגאל, שירי פדריקו גרסיה לורקה, שירי נתן אלתרמן, פזמוני ארקדי דוכין, פזמוני שלמה ארצי, תמונות פרטיות ועוד. מעניין יהיה לגלות שברוב המקרים הירח יסמל תוגה, געגועים ואפילו מוות, ואלו בשירנו יש "הפוך" לתפקיד הירח: הירח במלואו מסמל פה את כל הדברים הטובים האפשריים המסומלים באור.

כותרות וקישוטים - במהלך השיעור, לסמן בשיר קישוטים ואמצעי עיצוב, ולתת כותרת לכל אחת מהסטרופות.

סופרלטיבים - סמן ליד כל טור אילו תכונות אופי ואילו שבחים מעניק הפייטן לחתן?

תרגיל בתשתיות מקראיות - לאיזה טור קרוב הציטוט הבא?
א. איוב לא,כו
ב. מל"א ה כו
ג. ירמיה מח,יז
ד. תהילים ב, א,
ה. אסתר ו,ו
ו. בראשית מא,ב
ז. ירמיה כג ה-ו
ח. ישעיה לג, יז
ט. איוב כה,ב


ביבליוגרפיה
שרף מיכל, משוררי יהדות תוניסיה במאות ה17-18 , חבור לשם קבלת תואר דוקטור לפילוסופיה, תשמ"ז
חזן אפריים, השירה העברית בצפון אפריקה, מאגנס, תשנ"ה
אתר פיוט