לדף ראשי
לתוכן הגיליון
ירושלים
יוסף עוזר גיליון מס' 18 - אב תשס"ח * 8/08 אַתְּ הִיא יְרוּשָׁלַיִם
אָנוּ רְשׁוּמִים אֶצְלֵךְ בִּתְעוּדַת הַזֶּהוּת שֶׁשְּׁמָהּ תּוֹרָה שֵׁם הָאָב: רִבּוֹן הָעוֹלָם שֵׁם הַבָּנִים: עַם הַסֵּפֶר. דָּוִד הַמֶּלֶךְ הָיָה יְהוּדִי עָטוּף טַלִּית וְשָׁר לָךְ וּמְנַגֵּן אַתְּ הִיא יְרוּשָׁלַיִם וְאֵיפֹה שְׁמֵךְ בַּקּוּרְאָן הַקּוֹרֵא לִי בְּשֵׁם חֲזִיר וְכֶלֶב אַתְּ הִיא יְרוּשָׁלַיִם בְּעוֹדִי מְדַבֵּר בָּךְ עִבְרִית וַעֲרָבִית רָשׁוּם בִּתְעוּדָתֵךְ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּיּוֹם אַלְפַּיִם שָׁנָה בִּתְפִלּוֹת וּבְבָרְכִי עַל לֶחֶם-הַיּוֹם בֶּן שְׁלֹשֶׁת אַלְפֵי הַשָּׁנִים הַאִם מַקְשִׁיב מחמוד דַּרְוִישׁ לִתְעוּדָתֵךְ? לֹא! הוּא קוֹרֵא אוֹתִי לֶאֱרֹז מִזְוְדוֹתַי וְאֶת מֵתַי וּלְהִסְתַּלֵּק מה קרה לו ל-"שַׁעְבְּ אְל-גַּ'בָּארִין"?! אַתְּ הִיא יְרוּשָׁלַיִם בֵּית אְל-מַקְדָס, بيت المقدس , לֹא אַת חֵרֶשֶׁת. אַתְּ הִיא יְרוּשָׁלַיִם שפיירוז בּוֹכָה עַל שְׁוָקַיִךְ וְקוֹלָהּ קוֹל פְּנִינָה וְהַפְּנִינָה כְּיָדוּעַ הִיא פֶּצַע בְּתוֹךְ הַצִּדְפָּה קִרְאִי יְרוּשָׁלַיִם אֶת תְּעוּדַת הַזֶּהוּת שֶׁלָּךְ בִּשְׂפַת עָרָב קִרְאִי אוֹתָהּ בִּתְפִלּוֹתֵיהֶם בַּחֲמֵשׁ תְּפִלּוֹתֵיהֶם וּבְצוֹמוֹתֵיהֶם הַאִם תִּמְצְאִי בְּקוֹנְקוֹרְדַנְצְיַת הַבֶּכִי הָעֲרָבִי אִם אֶשְׁכְּחֵךְ יְרוּשָׁלַיִם תִּשָּׁכַח יְמִינִי? הַאִם עַתִּיקוֹת דִּמְעוֹת פיירוז מִדִּמְעוֹת רַבִּי יְהוּדָה הַלֵּוִי הַגּוֹלֶה בִּסְפָרַד הַמַּפְלִיג עַל דִּמְעוֹת בילאדי בילאדי בילאדי בְּעוֹדוֹ בַּכֶּבֶל עָרֵב תַּרְגְּמִי לַעֲרָבִית הַיָּפָה כְּאַגָּדַת אֶלֶף לֵיל וּלַּיָלִל אֶת מַה שֶׁיַדְעוּ לשמוע פעם בְּנֵי יִשְׁמָעֵאל וְאָטְמוּ אֶת הַלֵּב וְהֶעֱדִיף הַמְּשׁוֹרֵר אֶת קִלְלוֹת הַנְּעָרִים מֵעַזָּה שׁוּב וְשׁוּב ניזאר קבאני בְּאוֹתִיּוֹת שֶׁל דָּם : "...אֵין בְּכָל שֵׁבֶט בֵּן-קֻרַיְשׁ אֶחָד נָטַשׁ אַלְלָה אֶת קֻרַיְשׁ אֵין בְּכָל שֵׁבֶט בֵּן-קֻרַיְשׁ אֶחָד נָטַשׁ אַלְלָה אֶת קֻרַיְשׁ ..." קוֹרא לאללה שֶׁל שִׁגָּעוֹן: "...מְטֹרְפֵי עַזָּה אֶלֶף בְּרָכוֹת לַמְּטֹרָפִים הֵם שֶׁיְּשַׁחְרְרוּ אוֹתָנוּ. תְּקוּפַת הַתְּבוּנָה הַמְּדִינִית חָלְפָה מִזְּמַן אִם כֵּן, לַמְּדוּנוּ אֶת הַטֵּרוּף!..." וַאֲנִי אוֹמֵר לָהּ: אַל תַּהַפְכִי יְרוּשָׁלַיִם לִתְעוּדַת זֶהוּת שֶׁל מָוֶת בֶּן עַם הַסֵּפֶר קוֹרֵא אֶת אֲבָנָיִךְ, עוּרִי עִיר כִּי אַלְלָה הוּא אַכְּבָּר! א סאלאם הוּא אַכְּבָּר! אל חֻבּ, אל יאהוד אַכְּבָּר מְן אַכְּבָּר! |
|