 לדף ראשי
לתוכן הגיליון
חמשה שירים
יוסי הלמן גיליון מס' 18 - אב תשס"ח * 8/08 אמת צרופה
כְּבָר שָׁנִים שְׁאָנִי נוֹדֵד עַל גָּב מִילִים נִרְדָפוֹת דָּבְּשׁוֹת שִׁיר אוֹ סֵפֶר, דָּשׁ בָּשְׁעָלִים בּוֹטֵשׁ שְׁבִילִים בַּמִנְעָלִים נוֹשֵׂא מָפַּת דְּרָכִים תְּחוּחוֹת אֶל סוֹד הַגָלְעִין הַפְּנִימִי הַכָּבוּשׁ הֶעָלוּם בַּאָפֵילָה הֶעָטוּף סְבִיבוֹ בִּשְׁכָבוֹת שֶׁל הֵבֶל. כְּבָר לֵילוֹת שְׁאָנִי בּוֹהֵה בָּם מְרָחוֹק בָּגָלַקְסִיוֹת הָמְרַקְדוֹת מְעָל כְּמוֹ בְּאוֹרוֹתֵיהַ שֶׁל עִיר לֹא מוּשֶׂגֶת מְנָסֶה לַחֲדוֹר אֶת סוֹד הָחֲשֵׁיכָה הָגְדוֹלָה שְׁבֵּינֵיהֶם מְחָשֵׁב לְעַצְמִי עָד הֵיכָן מָגִיעַ עוֹמְקוֹ שֶׁל הַחוֹר הַשָׁחוֹר. רַק אֶתְמוֹל חַשָׁבְתִי לִכְשֵׁעַצְמִי שְׁגַם בַּחָלַל הַרִיק וְהֶחָשׁוּךְ הַנִמְצָא בְּתוֹכְכִי מִתְנָצְנֵצִים כַּמָה וְכַמָה אוֹרוֹת רְחוֹקִים גָּלַקְסִיוֹת פִּלְאִיוֹת שְׁנָהַגְתִי לִרְאוֹת בָּהֵן לֹא פָּעַם, אֶמֶת צְרוּפָה. בדרך המילים שׁוּרוֹת הַשִׁיר יְשָׁרוֹת וּתְּלוּמוֹת רַק בִּגְלָל הַקָו הַמָגְבִּיל אֶת מְחוֹלָן הַנִּידָף עַל הַדָף. לוּ הַיוּ הַמִילִים בְּשִׁירִי נוֹחֲתוֹת אֶל הַנְיָיר הַיְישֵׁר מְאִיוְשׁוֹת הָרוּחַ כִּפְתִיתֵי שֶׁלֶג כְּפִי שְׁהֵן, בּוֹסְרִיוֹת וְתוֹהוֹת בִּמְעוּפָן, לֹא הָיִיתִּי מוֹצֵא לָהֵן שׁוּרָה אוֹ הֵיכָל אוֹ בָּיִת לְהֲנִיחַ בָּהֵם אֶת רוּחָן הַיְגֵעָה לִמְצוֹא לָהֶן מְנוּחָה וְטָעַם. וּבְהֲגִּיחַ הַפָּרְפָּרִים מִן הַגְלָמִים אֶל הָרוּחַ הַצוֹנֶנֶת, הֵם נִשְׂרָפִים תָּדִיר בְּאוֹר הַנֵר הָחַם, בְּדֶרֶךְ הַמִילִים. כוך אפל כּוּךְ אָפֵל, נִסְתֵרוּ הֵימֶנִי רָזֵי מָרְכּוּלוֹתָיו, הוּא קוֹרֵא בְּסִפְרוֹ כְּמוֹ אֵין הֲמוּלָת הַשׁוּק הָעִירָקִי מָגָּעַת. כּוּרְסָתוֹ סָפַּת מְלָכִים אוֹר הַנוּרָה הָחִיוֵור אָבַק כּוֹכָבִים לְרַגְלָיו קִלְפֵי קִירוֹתָּיו הֵיכָלוֹת מְאוֹר עֵינָיו פֵּאֵר יְצִיבָתוֹ אָדְנוּת שְׁלֵוָוה שֶׁל מִי שְׁכּוֹחַ הַכְּבִידָה כְּבָר אֵינוֹ אוֹחֵז בִּכְנָפוֹ. מצאתי חמימות מָצָאתִּי חֲמִימוּת בְּקוֹר הָאַבָנִים הָמַבְטִיחוֹת לַנוּ בָּיִת וְחֶמְלָה וּמָגֵן וְזִיכְרוֹנוֹת יָלְדוּת. מָצָאתִּי נוֹחַם בְּתוֹאַר הַכִּיפּוֹת הַמָזְהִירוֹת כְּלִיטוּף מוּזְהָב אֶל מוּל הַאוֹר הַרָךְ. מָצָאתִּי חֵטְא שֶׁל גָּאַוָוה בַּמִגְדָלִים הַמִזְדַקְרִים מָעלָה אֶל מוּל הַאֵל שְׁבַשָׁמָיִים. מָצָאתִּי תְּמִימוּת בְּשׁוּרוֹת הָאַבָנִים הַפְּשׁוּטוֹת, הַמְסוּתַּתוֹת זֹאת אֶל זוֹ לָדָעַת, בִּיְרוּשָׁלָיִם. שלח את האיל שְׁלַח אֶת הַאָיִל קָרָא הַקוֹל מִבֵּין הַדָפִּים, שְׁלַח אֶת הַאָיִל לַעָזַאזֵל הַמִדְבָּרָה, גָּלְגֵל אֶת בֵּן הַבְּלִיַעָל מְרֹאשׁ הַהָר וְעַד תַּחְתִיוֹת גֶּיהֵנוֹם, אִישׁ לֹא יִשְׁמַע אִישׁ לֹא יֶחֵזֶה בְּמוֹת אֲשָׁמְךָ, וְכִיפֵּר בָּעֲדְךָ וּבְעֲד הָעַם. עַל שְׂפַת הַמָצוֹק אָנִי שְׁרָאִיתִי. נוֹף יָרֵחַ צְהֲבְהַב אוֹפֵף בִּדְאָגָה אֶת הַשׁוֹבָל הַאַדָמְדָם שְׁהוֹתִּירָה בַּמוֹרָד שְׁאֵרִית אֲשְׁמָתִי, אֵיךְ שֶׁמֶשׁ אַכְזָרִית שוֹזֶפֶת אֶת שְׁאֵרִית הַרְאָיוֹת מִן הַתְּהוֹם. רַק רוּחַ אֱלוֹהִית, חָמִימָה, מִדְבָּרִית, מְיַבֶּשֶׁת בְּחַסְדָה אֶת הַדְמָעוֹת מְעָל פָּנַי. |
|
