לדף ראשי
לתוכן הגיליון
עת שערי רצון
פיוט הנאמר בקהילות הספרדים לפני התקיעות יהודה בן שמואל עבאס גיליון מס' 19 - תשרי תשס"ט * 10/08
חלב - במאה 12 עֵת שַׁעֲרֵי רָצוֹן לְהִפָּתֵחַ.
יוֹם אֶהְיֶה כַפַּי לָאֵל שׁוֹטֵחַ. אָנָּא זְכוֹר נָא לִי בְּיוֹם הוֹכֵחַ. עוֹקֵד וְהַנֶּעֱקָד וְהַמִּזְבֵּחַ: בְּאַחֲרִית נֻסָּה בְּסוֹף הָעֲשָׂרָה. הַבֵּן אֲשֶׁר נוֹלַד לְךָ מִשָֹּרָה. אִם נַפְשְׁךָ בּוֹ עַד מְאֹד נִקְשָׁרָה. קוּם הַעֲלֵהוּ לִי לְעוֹלָה בָרָה. עַל הַר אֲשֶׁר כָּבוֹד לְךָ זוֹרֵחַ: עוקד: אָמַר לְשָׂרָה כִּי חֲמוּדֵךְ יִצְחָק. גָּדַל וְלֹא לָמַד עֲבוֹדַת שַׁחַק. אֵלֵךְ וְאוֹרֵהוּ אֲשֶׁר לוֹ אֵל חָק. אָמְרָה לְכָה אָדוֹן אֲבָל אַל תִּרְחַק. עָנָה יְהִי לִבֵּךְ בְּאֵל בּוֹטֵחַ: עוקד: שִׁחֵר וְהִשְׁכִּים לַהֲלֹךְ בַּבֹּקֶר. וּשְׁנֵי נְעָרָיו מִמְּתֵי הַשֶּׁקֶר. יוֹם הַשְּׁלִישִׁי נָגְעוּ אֶל חֵקֶר. וַיַּרְא דְּמוּת כָּבוֹד וְהוֹד וָיֶקֶר. עָמַד וְהִתְבּוֹנָן לְהִמָּשֵׁחַ: עוקד: יָדְעוּ נְעָרָיו כִּי קְרָאָם לֵאמֹר. אוֹר הַרְאִיתֶם צָץ בְּרֹאשׁ הַר הַמּוֹר. וַיֹּאמְרוּ לֹא נֶחֱזֶה רַק מַהְמוֹר. עָנָה שְׁבוּ פֹּה עַם מְשׁוּלִים לַחֲמוֹר. וַאֲנִי וְהַנַּעַר לְהִשְׁתַּטֵּחַ: עוקד: הָלְכוּ שְׁנֵיהֶם לַעֲשׂוֹת בִּמְלָאכָה. וַיַּעֲנֶה יִצְחָק לְאָבִיו כָּכָה. אָבִי רְאֵה אֵשׁ וַעֲצֵי מַעֲרָכָה. אַיֵּה אֲדוֹנִי, שֶׂה אֲשֶׁר כַּהֲלָכָה. הַאַתְּ בְּיוֹם זֶה דָּתְךָ שׁוֹכֵחַ: עוקד: וַיַּעֲנֶה אָבִיו בְּאֵל חַי מַחְסֶה. כִּי הוּא אֲשֶׁר יִרְאֶה לְעוֹלָה הַשֶֹּה. דַּע כָּל אֲשֶׁר יַחְפֹּץ אֱלֹהִים יַעֲשֶׂה. נִבְנֶה בְּנִי הַיּוֹם לְפָנָיו כִּסֵּא. אָז יַאֲמִיר זֶבַח וְהַזּוֹבֵחַ: עוקד: דָּפְקוּ בְּשַׁעֲרֵי רַחֲמִים לִפְתֹּחַ. הַבֵּן לְהִזָּבַח וְאָב לִזְבֹּחַ. קֹוִים לָאֵל וּבְרַחֲמָיו לִבְטֹחַ. וְקֹוֵי ה' יַחֲלִיפוּ כֹחַ. דָּרְשׁוּ בְּנַחֲלַת אֵל לְהִסְתַּפֵּחַ: עוקד: הֵכִין עֲצֵי עוֹלָה בְּאוֹן וָחַיִל. וַיַּעֲקֹד יִצְחָק כְּעָקְדוֹ אַיִל. וַיְהִי מְאוֹר יוֹמָם בְּעֵינָם לַיִל. וַהֲמוֹן דְּמָעָיו נוֹזְלִים בְּחַיִל. עַיִן בְּמַר בּוֹכָה וְלֵב שָׂמֵחַ: עוקד: שִׂיחוּ לְאִמִּי כִּי שְׂשׂוֹנָהּ פָּנָה. הַבֵּן אֲשֶׁר יָלְדָה לְתִשְׁעִים שָׁנָה. הָיָה לְאֵשׁ וּלְמַאֲכֶלֶת מָנָה. אָנָה אֲבַקֵּשׁ לָהּ מְנַחֵם אָנָה. צַר לִי לְאֵם תִּבְכֶּה וְתִתְיַפֵּחַ: עוקד: מִמַּאֲכֶלֶת יֶהֱמֶה מִדְבָּרִי. נָא חַדְּדָה אָבִי וְאֵת מַאֲסָרִי. חַזֵּק וְעֵת יְקַד יְקוֹד בִּבְשָׂרִי. קַח עִמְּךָ הַנִּשְׁאָר מֵאֲפָרִי. וֶאֱמוֹר לְשָׂרָה זֶה לְיִצְחָק רֵיחַ: עוקד: וַיֶּהֱמוּ כָּל מַלְאֲכֵי מֶרְכָּבָה. אוֹפַן וְשָׂרָף שׁוֹאֲלִים בִּנְדָבָה. מִתְחַנְּנִים לָאֵל בְּעַד שַׂר צָבָא. אָנָּא תְּנָה פִדְיוֹם וְכֹפֶר הָבָה. אַל נָא יְהִי עוֹלָם בְּלִי יָרֵחַ: עוקד: אָמַר לְאַבְרָהָם אֲדוֹן שָׁמַיִם. אַל תִּשְׁלְחָה יָד אֶל שְׁלִישׁ אוּרַיִם. שׁוּבוּ לְשָׁלוֹם מַלְאֲכֵי מַחֲנַיִם. יוֹם זֶה זְכוּת לִבְנֵי יְרוּשָׁלַיִם. בּוֹ שַׁעֲרֵי רַחֲמִים אָנִי פּוֹתֵחַ: עוֹקֵד וְהַנֶּעֱקַד וְהַמִּזְבֵּחַ: לִבְרִיתְךָ שׁוֹכֵן זְבוּל וּשְׁבוּעָה. זָכְרָה לְעֵדָה סוֹעֲרָה וּנְגוּעָה. וּשְׁמַע תְּקִיעָה תּוֹקְעָה וּתְרוּעָה (בשבת: וּשְׁמַע תְּפִלָּה זָכְרָהּ לִתְרוּעָה). וֶאֱמוֹר לְצִיּוֹן בָּא זְמַן הַיְשׁוּעָה. יִנּוֹן וְאֵלִיָּה אֲנִי שׁוֹלֵחַ: |
|