 לדף ראשי
לתוכן הגיליון
יתום
עוזי שכטר גיליון מס' 22 - אדר תשס"ט * 3/09 יָתוֹם מֵאֵם
גָּדַלְתִּי עִם אֲשֶׁר-יְלָדַתְנִי בַּבָּשָׂר וְעִם זָכָר שֶׁלֹּא הֵעֵז פָּנִים כְּנֶגְדָּהּ לִהְיוֹת גֶּבֶר וְאָב, אַךְ חִבְּבַנִי עַד מְאֹד יָתוֹם מֵאֵם אֶת חֵיקָהּ שָׁמְרָה רַק לְאָחִי בְּכוֹרָה שֶׁלָּהּ וְאֶת עַקְרַבֶּיהָ בִּמְחִילוֹתֶיהָ הוֹתִירָה לִי וּלְבַעֲלָהּ-אָבִי שֶׁיָּצָא בְּרֶדֶת יוֹם לַלִּימוֹן, לַפַּפָּיָה וְהַמַּנְגּוֹ וּשְׁאָר יְדִידָיו בְּרוּכֵי פְּרִי שֶׁטִּפַּח בַּחֲצֵרוֹ בְּמָעוֹן קוֹדֵר שֶׁל לֹא-אֵם וְשֶׁל אָב רָפֶה שָׂחַקְתִּי חִיּוּך רָחָב, יֶלֶד נַעַר חָפֵץ חַיִּים וּמַבָּטִי הַנַּוָּד כְּבָר תָּר אֱמֶת מֵעֵבֶר לַנַּחַל, בּוֹ חֻשַּׁלְתִּי לֵילֵךְ אֶת חַיַּי בַּמִּדְבָּר הַלּוֹהֵט וְחָבוּל, מֻכָּשׁ, מְדַמֵּם וְצָמֵא לְטַפֵּס עַל הַהַר הַנִּשָּׁא |
|
