 לדף ראשי
לתוכן הגיליון
סירות ניר
עוזי שכטר גיליון מס' 22 - אדר תשס"ט * 3/09 בְּזָוִית יָשַׁב מִי וְקָרָא.
רָאִיתִי עַמּוּד מִתְעוֹפֵף נִבְלַע לְתוֹךְ פָּנָיו גָּלַשׁ לְתוֹכוֹ נִרְאֶה שֶׁלֹּא הִבְחִין בְּכָךְ הֵצַצְתִּי בְּעֵינָיו מִדֵּי פַּעַם, מִבַּעַד מִשְׁקְפֵי קְרִיאָה, שְׁתֵּי סִירוֹת שֶׁיֶּלֶד בָּנָה מִדַּפִּים שֶׁל הַנָּסִיךְ הַקָּטָן מַפְלִיג בָּן, מְקֻמָּטוֹת כָּעֵת חוֹצוֹת יָם אָפֹר, אַכְזָר מִתְנַדְּנְדוֹת בֵּין אוֹר לִשְׁחֹר תּוֹהוֹת וּבוֹהוֹת, חוֹלְמוֹת עַל אֶרֶץ אַחֲוָה יָצָאתִי לָרְחוֹב הַהוֹמֶה פָּנָסִים צְהַבְהָבִים הֻדְלְקוּ, עִתּוֹנִים, מָגָזִינִים, סְפָרִים נְטוּלֵי אֱמֶת הֵצִיצוּ מִתּוֹךְ פָּנִים חָלְפוּ עָבְרוּ סִירוֹת עֵינֵיהֶם בְּתוֹךְ אוֹרִיגָמִי תַּמְנוּנִי עֲנָק בְּיָם מַחֲלִיף צְבָעִים מְקֻפָּל בְּתוֹךְ הַזָּיָתוֹ מְחַפְּשִׂים מוֹצָא וְאֵין מוֹצָא, מִלְּבַד גַּפְרוּר שֶׁיַּצִּיתוּ בְּמוֹ יָדָם וּבְיָם לֶהָבוֹת וְאֵפֶר הִנֵּה בָּא מְשִׁיחָם. |
|
