 לדף ראשי
לתוכן הגיליון
יש לו דרכים משלו לענות
שושנה שי גיליון מס' 25 - תמוז תשס"ט * 7/09 יֵשׁ לוֹ דְּרָכִים מִשֶּׁלּוֹ לַעֲנוֹת
הֵבֵאתָ לִי מִמֶּרְחַקִּים כְּלִי חָטוּב כָּסוּף לַחֲלִיטַת תֵּה וַאֲנִי קָנִיתִי עָלִים שֶׁל צִפָּרְנֵי חָתוּל וְּפָסִיפְלוֹרָה וְגַם כְּמוּסוֹת שֵׁן אֲרִי לְנִקּוּי הַכָּבֵד, לַעֲזֹר בְּמַכְאוֹבַי. תּוֹדָה עַל מַתָּנָה מְאֹד מַתְאִימָה בִּשְׁבִילִי בְּכָל זֹאת חָשַׁבְתָּ עָלַי שָׁם רָחוֹק. הֲרֵינִי לְסַפֵּר לְךָ שֶׁהִבְחַנְתִּי בִּתְכוּנָה רַבָּתִי בְּאוֹתָם הָעֵצִים הַמִּתְבּוֹשְׁשִׁים תָּדִיר, כֻּלָּם מְגַדְּלִים לָהֶם מִן רִכּוּזֵי גִּבְעוֹלִים שֶׁכָּאֵלֶּה, הַמִּזְדַּקְּרִים וְנוֹשְׂאִים חֲגִיגִית, אֶשְׁכּוֹלוֹת נִצָּנִים - וְנִרְאֶה שֶׁעוֹד מְעַט קַט תִּפְרֹץ פְּרִיחָה שֶׁכַּזוֹ צְהֻבָּה, זְהֻבָּה, מַרְהִיבָה, יָהּ שַׁלְהֶבֶת יָהּ, שֶׁל תִּקְוָה שֶׁעוֹד לֹא יָדַעְנוּ רָאִיתִי כַּפּוֹת יָדֶיךָ שֶׁגִּשְּׁשׁוּ וְהִתְקָרְבוּ זוֹ לַזּוֹ וְשָׁאַלְתִּי: לְהִתְמַקֵּד? וּפִתְאֹם חִיַּכְתָּ וְגִלִּיתָ לִי - סוֹד הַמַּרְאֶה הָאָרוּג כְּשֶׁבָּאתִי הַבַּיְתָה שִׁלַּבְתִּי כָּךְ אֶצְבְּעוֹתַי וְיוֹתֵר צָמוּד עַד שֶׁנִסְתַּר מַרְאֶה הַחִבּוּר. וְיָדַי הֵחֵלּוּ פּוֹעֲמוֹת בְּחָזְקָה וּבְחוֹם וְלֹא יָדַעְתִּי אֵיזֶה אֶצְבָּעוֹת וְאֵילוּ יָדַיִם הָפְכוּ לֵב אֶחָד |
|
