 לדף ראשי
לתוכן הגיליון
לא גדר, גלגול נשמות, שתי גדות לאהבה
יעקב ברזילי גיליון מס' 25 - תמוז תשס"ט * 7/09 לֹא גָּדֵר, גַּם לֹא סוֹרְגִים
לִפְעָמִים הָאַהֲבָה כְּמוֹ כֶּלֶא שֶׁאֵין בּוֹ גָּדֵר, גַּם לֹא סוֹרְגִים. אֲנִי בָּרַחְתִּי פַּעַם, כְּשֶׁהִתְחָרַטְתִּי כְּבָר הָיָה מְאֻחָר. מֵאָז אֲנִי מִשְׂתָּרֵךְ בִּדְרָכִים מְדַדֶּה עַל קַבֵּי זִכָּרוֹן. גִּלְגּוּל נְשָׁמוֹת הָיָה לִי יָדִיד שֶׁאַף-פַּעַם לֹא יָצָא אֶת ד' אַמּוֹתָיו. אִילָן זָקֵן, שֶׁנּוֹלַד יַחַד עִם הָעִיר הָעִבְרִית הָרִאשׁוֹנָה שֶׁעוֹד דִּיזֶנְגוֹף הָיָה מַשְׁקֶה בְּמֵימָיו. שָׁנִים הָיִיתִי יוֹשֵׁב לְמַרְגְּלוֹתָיו וּמְסַפֵּר לוֹ סִפּוּרִים עַל עֵצִים וְיַעֲרוֹת עַד. יוֹתֵר מִכֹּל אָהַב לִשְׁמֹעַ סִפּוּר עַל עֵץ אֶחָד שֶׁחַי לוֹ יוֹתֵר מֵאֶלֶף שָׁנִים, וְהוּא הָיָה בּוֹכֶה וְעַלְוָתוֹ זוֹלֶגֶת כְּמוֹ מַיִם כְּלוּאִים שֶׁקִּבְּלוּ חֲנִינָה. יוֹם אֶחָד, סְעָרָה גְּדוֹלָה פָּקְדָה אֶת הַגַּן וְהָאִילָן הַזָּקֵן הִתְנַדְנֵד מִצַּד לְצַד וַאֲנִי חִבַּקְתִּי אוֹתוֹ, וְהוּא כָּרַךְ סְבִיבִי אֶת עֲנָפָיו וְהָיִינוּ לְעֵץ אֶחָד. כְּבָר יוֹתֵר מֵאֶלֶף שָׁנִים אֲנִי מְחֻבָּר לָאֲדָמָה וְנוֹשֵׁם יָרֹק. שְׁתֵּי גָּדוֹת לָאַהֲבָה שְׁתֵּי גָּדוֹת לָאַהֲבָה: זוֹ הָאוֹצֶרֶת אַגָּדָה בְּתוּלִית בְּתַבְנִיּוֹת נוֹפָהּ הַהִיּוּלִי: וְזוֹ הָעוֹרֶמֶת פְּתִיתֵי זִכָּרוֹן לְשִׂמְחַת קוֹצִים בּוֹעֶרֶת. |
|
