אתר דעת חברי המערכת צור קשר
אגדות חז"ל
אמנות
ביקורת סיפורים
ביקורת ספרים
ביקורת שירים
דבר המערכת
הוראת ספרות
הם עוד כאן
התקבל במערכת
חסידות
ימי עיון והשתלמויות
לא נס ליחם
מחקרים
מילה במילה
מכתבים למערכת
מלב אל לב
מסות
מעלין בקודש
סופרים
סיפורים
פיוט
צילום
שיח בן דורי
שירה
תולדות ישראל
תרגומים
לדף ראשי לתוכן הגיליון

מַעְגַּל הַשֶּׁמֶשׁ

מנחם מ' פאלק

גיליון מס' 1 - תשס"ו * 2006

אֶת זְרִיחַת הַבּקֶר שֶׁל הַשֶּׁקֶר הַגָּדול
יֵשׁ לַחְגּג בִּפְתִיחַת בַּקְבּוּקֵי שַׁמְפַּנְיָה.

אֶת הָאִישׁ שֶׁמַּבִּיט בְּךָ בַּמַּרְאָה יֵשׁ לְשַׂמֵּחַ
לְבַצֵּעַ לְעֻמָּתו תְּנוּעות יָדַיִם מְשֻׁנּות
עַד אֲשֶׁר עֵינָיו יַזִּילוּ דְּמָעות
וְאָז לִשְׁאל אִם אֵלּוּ שֶׁל עֶצֶב או שֶׁל שִׂמְחָה.

אֶת הָעֲנִיבָה יֵשׁ לְהַדֵּק הֵיטֵב
שֶׁמָּא יִפָּלֵט מֵהַגָּרון רֶמֶז
דַּק מִן הַדַּק
לִגְרוּרותֶיהָ שֶׁל הַהונָאָה.
אַחַר כָּךְ אֶת הַקָּפֶה יֵשׁ לְקַנֵּחַ
בִּגְלוּלָה לְהַרְגָּעַת הַמַּצְפּוּן
בִּמְקום סֻפְגָּנִיָּה נוזֶלֶת, מַחְנִיקָה.

בַּדֶּרֶךְ לָעֲבודָה יֵשׁ לְתַכְנֵן אֶת הַנִּסּוּחִים
כְּדֵי לא לְהִכָּשֵׁל בְּהַתְאָמַת הַגָּוֶן
לְכִסּוּי הַמְּצוּקָה הַקּודַחַת וּמְפורֶרֶת
אֶת מֶרְכַּז הַנְּשָׁמָה.

לַשְּׁאֵלָה: מַה שְׁלומְךָ? תַּעֲנֶה,
בְּחִיּוּךְ מְסֻתָּת עַל פָּנֶיךָ מִימֵי הַיַּלְדוּת:
"בְּסֵדֶר גָּמוּר!".
אֶת מִדַּת הַ"גָּמוּר" אַל תְּפָרֵט לְעולָם,
כִּי אֵין מִי שֶׁמְּעֻנְיָן לִשְׁמעַ. הֲרֵי לְכָּל אֶחָד
יֵשׁ הַ"גָּמוּר" שֶׁלּו, בְּמִשְׁכָּנו הַפּועֵם.
בְּמַהֲלַךְ הַיּום הַמְשֵׁךְ לְפַזֵּר נִיצוצות תִּקְוָה
שֶׁאוּלַי, בְּטָעוּת, יִדָּבְקוּ גַּם בְּךָ.

בְּבוא הָעֶרֶב חֲזר אֶל בֵּיתְךָ:
הִתְפַּשֵּׁט, הִכָּנֵס לַמִּקְלַחַת
כְּדֵי לְהַשִּׁיל מִבְּשָׂרְךָ הַמְּבֻשָּׂם
אֶת תְּלָאות הַנֶּחְמָדוּת.
צַוֵּה עַל שִׁנֶּיךָ לִלְעס אֶת הַפַּת
שְׁתֵה כּוס גְּדולָה עִם שְׁנֵי סֻכְּרָזִית
וּלְלא נֵס
שֵׁב מוּל הַפְּלַסְמָה, זַפְּזֵפּ
הִתְעודֵד בְּצָרַת רַבִּים
הִתְכַּסֵּה בִּשְׂמִיכות הַחשֶׁךְ, נַמְנֵם
רָצוּי לְלא חֲלומות
כְּדֵי לָקוּם לְמָחֳרָת
לְיום נוסָף בַּשַּׁרְשֶׁרֶת שֶׁהִטְבִּיעוּ בְּךָ
בְּיַנְקוּתְךָ.

אַל תַּשְׁקִיעַ יותֵר מִדַּי מַחְשָׁבָה בַּשְּׁאֵלָה
אִם נִפּוּץ שָׁלָב אֶחָד מֵיטִיב או מַזִּיק,
רַק הַמְשֵׁךְ קָדִימָה
הַאֲזֵן לְרֵעֲךָ קְשֵׁה-הַיּום
עודֵד אותו, הָרֵם אותו,
הַרְאֵה לו שֶׁיֵּשׁ טַעַם לַחַיִּים
וְתָמִיד, תָּמִיד צָרִיךְ לְהַבִּיט קָדִימָה
לְצַפּות לַיּום הַבָּא עָלֵינוּ
וּבוא יָבוא אותו הַיּום, בַּהֶמְשֵׁךְ.

הֲרֵי אֲפִלּוּ שֶׁמֶשׁ חָרְפִּית
זורַחַת בַּבּקֶר עַל כֻּלָּם
וְאֵין לָהּ זְמַן לְהִתְפַּנּות לַפְּרָטִים
לִרְאות אֶת הַבּודְדִים.

(מתוך "רוכסנים של סתו, עמ' 33, הוצאת צור-אות, 2006)



הֲרֵי אֲפִלּוּ שֶׁמֶשׁ חָרְפִּית
זורַחַת בַּבּקֶר עַל כֻּלָּם
וְאֵין לָהּ זְמַן לְהִתְפַּנּות לַפְּרָטִים
לִרְאות אֶת הַבּודְדִים.