על 'חלונות ננעלים' מאת רון גרא

הוצאת צבעונים

מוקי אלדד

גיליון מס' 27 - מרחשוון תש"ע * 10/9

הייתה זו חוויה מרנינה של קריאת שירים רגישים, בנושא של חסר גדול, שירים בעלי מרירות ונוגות, אבל קורנים ביופי ובאסתטיקה. שירים המתריעים "בלחישה/ קרועת עצב/ בכל מקום" ועושים זאת באיפוק ובכנות ובישירות.

היו הפתעות ספרותיות נעימות, תחבולה מחושבת של חיתוכי שורות וצירופים לשוניים מרהיבים.
יש בשירים אהבת שפה ושימוש מודע נעים של מצלולים שונים כמו "מעיל" ו"בעליל" (בשיר "כשהיינו זוג" עמוד 29), וכן בשיר "נחום תקום" (עמוד 64) :"נשרים נשרו".

יפה במיוחד השיר "בכה לך איש":

בכה לך איש, על שהשחר קפא
על חלומך בטרם.
בכה לך, איש,
על שאהבת ונאהבת,
בכה לך, איש,
על שעזבת ונעזבת.

בכה לך, איש,
כשצלע מצלעותיך פורחת
כיונת בר מקינה.
"אין ערבויות באהבה"
אמר מי שאמר.

והשיר "אהבה":

כשעצמותי אמרו תפילות
של אהבה
ידי פרטו עליך שאריות
של חיבה
הלילה נשבע שבועות
של הבטחה.

הלבשת אותי בכתונת
לענה.

מצאתי ביטויים נפלאים ומעולים, כמו בשיר "המילים שלא נאמרו" (עמוד 66)

על אדן לשוני
יושבות המילים שלא נאמרו.
בכאבן המלוח
הן פורחות אל עבר
הרקיע הקרוע
ומתפזרות על תנועות הרוח.

השיר : "נישואין" (עמוד 16):

רק גלד ממאיר
כמו קקטוס יהיר
נותר מיום הכלולות.

ובשיר "למה" (עמוד 12) :

למה הותרת בי חושיי
להריח בבושמו של אביב.

הזדהיתי עם ה"פאשן" המתואר דרך שיר זה ורבים אחרים המתארים תשוקה בלתי ממומשת.
מדובר בילד שאיבד את הילדות ("בילדותי"- עמוד 13):

הזמן ממילא חולף וגורף כל
משאלות הלב הנושרות
לשום מקום.

ובשיר "אבא" (עמוד 8) :

נסענו במזחלת החלום
תרשישה
בתקווה למזל מתפתח
לאור חדש"
"כמו ילד
המחפש ואוחז באיזו
קליפת שמיים.
רוצה בהמראה
ומחפש דירה

חזרתי וגלגלתי בשירים ושיר יפה רודף שיר יפה, ואולי באמת יתגשם ה"אולי" כפי שהוא מופיע בשיר האחרון שבספר, ואולי באמת "אהבה תגלגל אהבה" (עמוד 79).

"אולי
מחר
הקיץ לא יחמיר דינו.
אהבה תגלגל אהבה
יום ינקוף יום
בלי מאזנים
בלי לשקול
את ה"כן"
וה"לא"
בלא חרטה".