אמרתי לנעמי

וילהלמינה

גיליון מס' 32 - סיון תש"ע * 5/10

לשיר
זה כמו להיות
ירדן,
אמרה.
לי אין נהרות
לבחור,
אולי מין סמבטיון
שלא נח גם בשבת.
אין כזה דבר.
העם ימציא לי
אגדות חדשות.
המפה לא מספקת
לי זרימות הולמות.
לא ראיתי את הוולגה
וגם המיסיסיפי
לא היה באטלס
האישי שלי.

דלתא אחת הגונה
היא שירי.
נהר אחד שלה מביא
את האבנים
ושם אותן
בלב
הגעש.
השני סוחף
חולות רכים
לרפד בו
חללים.
וישנו זה הקטן,
שוצף
מזרים אליה
אדמה
שחורה, לחה, חמה.
היא פורה, נכתב
בספרי הגיאוגרפיה.
עצים צומחים בה
לתפארת
פרות המאכל
רק לנגוס
לנעוץ שניים
לגמוע
את המיץ
ולברך
בורא פרי הדלתא.