 לדף ראשי
לתוכן הגיליון
ארבעה שירים
פנינה פרנקל גיליון מס' 34 - אלול תש"ע * 8/10 פינת השולחן
רַק נְכָדַי שָׂמְחוּ לְלַקֵּק אֶת הַדְּבַשׁ תַּחַת לְשׁוֹנָם לְמַלֵּא פִּיהֶם בִּצְמִיגוּת חֻמָּה שֶׁל תָּמָר וּלְפַזֵּר גַרְגִּירִים שֶׁל רִמּוֹן. סָבִיב חִיִיכוּ עוֹלָלַי הַמְגֻדָּלִים מֵרֶחֶם - בּוֹחֲרִים לָהֶם שָׁרָשִׁים אֲחֵרִים לְעַטֵּר עַלְוָתָם מִתְאַמְּצִים לְבַטֵּל כִּתְמֵי עוֹר שֶׁהֻטְבְּעוּ בָּהֶם בְּלֵידָתָם. וַאֲנִי, קְרֵבָה אֶל תְּמוּנַת אִמִּי הִיא מְצִיצָה אֵלַי מִפִּנַּת הַשֻּׁלְחָן וּפִיהָּ לוֹחֵשׁ בְּחִיּוּך "יָדַעְתִּי יַלְדָּתִי, יָדַעְתִּי" עקבות אֲנִי מְפַזֶּרֶת נְכָסַי בְּמָבוֹךְ שֶׁל תָּאִים אֲפֹרִים סַרְבָנֵי פְּקֻדָּה. זכִרוֹנוֹתַי נֶעֱלָמִים כְּמוֹ הַתּוּפִיניִם שֶׁהֵכִינָה סָבָתִי לַסֻּכָּה. הִיא נָשְׂאָה אוֹתָם עֲרוּכִים בְּקַעֲרַת חַג מְכֻסִּים בְּמַפִּית סַטֶן רְקוּמָה וְהֵם חָמְקוּ בְּעַד חוֹר שֶׁנִּפְעַר בַּתַּחְתִּית נוֹתְרוּ רַק עֲקֵבוֹת שֶׁל רֵיחַ קִנּמָוֹן וּפֵרוּרֵי חַלָּה עֵדוּת לְכָל הַטּוּב שֶׁהֻנַּח שָׁם פַּעַם וְלֹא נִתַּן עוֹד לְאָסְפוֹ מֵחָדָשׁ. בין סתיו לאביב הַסְּתָיו הַזֶּה שׁוּב מִתְיַשֵּׁב בְּתוֹכָהּ וּמְמַלֵּא אֶת אֵיבָרֶיהָ כְּבֵדִים וּנפְוּחִים כְּמוֹ גוּשִׁים מִפִּסְּלָהּ שֶׁל דֵּמֵטֶר הַסְּטוֹאִית . בְּכָל שָׁנָה כְּשֶׁשָּׁב הַזְּמַן מִמַּסְּעוֹתָיו מִתְרוֹצְצִים אֶצְלָהּ הָאִישׁוֹניִם בִּתְנוּעוֹת חַדּוֹת שֶׁל עוֹף זָהִיר וְהִיא מַקִּיפָה עַצְמָהּ בִּזְּרָדִים מְרַפֶּדֶת בְּלִי הֶפְסֵק אֶת הַקֵּן שֶׁהָיָה שֶׁיִּתֵּן לָהּ מַחֲסֶה בָּאָבִיב. שיפסחו עלי הפעם הַשָּׁמַיִם כְּחֻלִים וְשֶׁקֶט עַכְשָׁו בַּבַּיִת. אֲניִ מַעְדִּיפָה לִסְגוֹר וּלְהַשְׁאִיר אֶת הַדֶּלֶת פְּתוּחָה רַק לְמֶחֱצָה. שֶׁלֹּא יָבוֹאוּ בָּהּ רוּחוֹת שֶׁלֹּא יַגִּיעוּ זְרוֹעוֹת שֶׁל קְנוֹקָנוֹת מַרְעִילוֹת הַמִּתְרַחֲבוֹת זוֹ בָּזוֹ בַּחֶדֶר הַמְשֻׁתָּף. אוּלַי יִפְסְחוּ עָלַי הַפַּעַם טִקְסֵי הַדָּם לְסִמּוּן הַמַּשְׁקוֹפִים וְאוּכַל לִשְׁמֹר עַל אֲהוּבַי בְּהֶסְתֵּר לְנַעְנֵעַ עֲרִיסוֹת וְלָשִׁיר לָהֶם נוּמִי נוּמִי נוּם. וְהַקַּרְקַע הָאֵינסְוֹפִית תִּתְעוֹרֵר וּתְחַיֵּךְ אֵלַי בַּחֲשַׁאי. |
|
