| נושאים | מושגים ברש"י |
| פרשת עקב 
|
|
| פרק ז' | |
| יב - טז השכר על שמירת המצוות | מצוות שאדם דש בעקביו |
| "כי מוקש הוא לך" | |
| יז - כו עזרת ה' בכיבוש הארץ | |
| החשש של ישראל מהגויים | |
| ה' עזר בעבר לישראל | |
| ה' ישלח את הצרעה | |
| "לא תוכל כלותם מהר" | |
| אזהרות על ע"ז בארץ (כה-כו) | |
| פרק ח' | |
| א - ו זכירת עזרת ה' לישראל במדבר | |
| הנסיון בתלאות המדבר ובמן | |
| מהות הנסיון; ענני כבוד | |
| המסקנה: "לא על הלחם לבדו יחיה האדם" | |
| "כאשר ייסר איש את בנו ה' אלוקיך מיסרך"... | |
| ז - י מעלותיה של ארץ ישראל | |
| החובה לברכת המזון (י') | |
| יא - יח וזכרת ... כי הוא הנותן לך כח לעשות חיל" | |
| הצלחה כלכלית עלולה להביא לגאוה | |
| גאוה עלולה לגרום לשכחת ה' ולמחשבה ש"כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה" | |
| יט - כ עבודה זרה תגרום לאבדון | |
| "עקב לא תשמעון" (כ) מול "עקב תשמעון" (ז', יב) | |
| פרק ט' | |
| א- ג ה' ישמיד את העמים שבארץ ישראל (למרות חזקם) | |
| ד - כט "כי לא בצדקתך ה' אלוקיך נותן לך את הארץ" | |
| המחשבה של ישראל: ירושת הארץ היא בצדקתי וברשעת הגויים (ד) | |
| באמת: ירושת הארץ היא ברשעת הגויים ובזכות השבועה לאבות (ה) | "כי" משמש בלשון "אלא" |
| הוכחות "שלא בצדקתך": | |
| עם קשה עורף (ו) | |
| החטאים במדבר (ז) | |
| חטא העגל (ח - טז) | |
| החטא תבערה במסה ובקברות התאוה (כב) | |
| חטא המרגלים (כג) | |
| "ממרים הייתם עם ה'" (כד) | |
| פרקים ט'-י' | |
| ט, ח -כא חטא העגל והלוחות השניים עד י', יא | |
| משה מקבל את הלוחות בהר סיני. | |
| משה שובר את הלוחות לעיני ישראל. | |
| "ואתנפל לפני ה' כראשונה" (יח). | מ' יום "ראשונים", "אחרונים" ו"אמצעים"; התאריכים |
| התפילה בעד אהרון ותועלתה (כ) | |
| הריסת העגל (כא) | |
| תפילת משה על ישראל (כה-כט): | |
| "ואתנפל לפני ה' " (כה) | "אלו הן האמורים למעלה" |
| טיעוני משה: השבועה לאבות וחילול ה' | |
| הלוחות השניים והארון שבו הונחו (י' א-יא): | |
| בין לוחות ראשונים ללוחות שניים | |
| הארון שנצטוה משה לעשות (י ,א- ג) | ארון בצלאל וארון של משה |
| בחירת שבט הלוי ומשמעותה (י,ח-ט) | "מוסב לענין הראשון", "נוטל פרס מזומן מבית המלך" |
| קבלת לוחות אחרונים (י, י-יא) | "ימים ראשונים", "אחרונים" ו"אמצעיים". |
| פרק י' | |
| יב - כב היחס המיוחד של ה' לישראל, מביא לקיום מצוות | |
| "מה ה' אלוקיך שואל מעמך" (יב-יג) | הקשר לענין הקודם: "הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים". |
| למרות שכל הבריאה שייכת לה', הוא בחר רק בישראל ( יד - טו) | |
| יש להסיר את ערלת הלב ולקיים צוויי ה' | "אצל גבורתו אתה מוצא ענוותנותו". |
| "ה' עושה משפט יתום ואלמנה ואוהב גר"...הציווי לישראל לאהוב את הגרים | "מום שבך אל תאמר לחברך". |
| שבועה בשם ה' - רק בעקבות יראה ועבודת ה' | |
| פרק י"א | |
| א-ט זכר הניסים במצרים ובמדבר, יביא לאהבת ה' | |
| ולירושת הארץ. "כל היקום" (ו) | |
| "עיניכם הרואות את כל מעשה ה' " (ז) | "מוסב על המקרא של מעלה". |
| י - יב שבחיה של ארץ ישראל | |
| ארץ ישראל טובה מארץ מצרים | "החביב קודם"; חברון פסולתה של ארץ ישראל" |
| השגחת ה' על ארץ ישראל (יב) | ה' דורש רק את ארץ ישראל |
| יג - כא שכר ועונש בהתאם לשמירת המצוות | |
| שמירת המצוות תגרור שכר חמרי גדול (יג - טו) | הקשר לפסוק יא "אם תשמע בישן - תשמע בחדש"; "שיהיו עליכם חדשים"; "עבודה שהיא בלב" |
| גלות כעונש על עבודה זרה (יד - יז) | "אלוהים שהם אחרים לעובדיהם"; "אתם יש לכם ממי ללמוד". |
| תלמוד תורה, תפילין ומזוזה וחשיבותן (יח-כא) | מצויינים במצוות; "...מכלל לאו הן ומכלל הן לאו". |
| כב - כה | |
| "כל המקום אשר תדרוך כף רגלכם לכם יהיה". | |
| הדבקות בה' - כיצד? | |
| שמירת המצוות כתנאי לירושת הארץ. | |
| פרשת שופטים
|
|
| פרק ט"ז | |
| יח - כ מינוי השופטים | |
| ציווים לממני הדיינים | "לשבטיך מוסב על..." |
| ציוויים לדיינים | "להפך בזכותו" |
| ציוויים לישראל ביחסם לדיינים | "הלך אחר בי"ד יפה" |
| כא-כב אשרה ומצבה | לחייב משעת נטיעה; בין מצבה למזבח |
| פרק י"ז | |
| א זביחת בעל מום כקרבן | מפגל בקדשים |
| ב-ז עונשו של עובד עבודה זרה | |
| דיני העדות | "מכוון העדות" (ד'); להקיש; עדות אחת; זוממין |
| ח-יג סנהדרין גדולה וזקן ממרא | |
| במה עוסקת סנהדרין גדולה (ח') | |
| חובת הציות לסנהדרין גדולה (ט-יא) | "אין לך אלא שופט שבימיך" |
| זקן ממרא ועונשו (יב-יג) | |
| יד-כ המלך בישראל | |
| ציוויים ותנאים למינוי מלך (יד-טו) | |
| מצוות לא תעשה החלות על המלך (טז-יז) | "כדי מרכבתו"; "ליתן אכסניא" |
| מצות עשה של המלך ותכליתה (יח-כ) | "משנה תורה" - שתי משמעויות |
| פרק י"ח | |
| א-ב אין לשבט לוי נחלה בארץ; | |
| הלויים מקבלים מתנות במקדש ומחוץ לו | קדשי המקדש; קדשי הגבול |
| ג-ה מתנות כהונה מחוץ למקדש | |
| זרוע לחיים וקיבה | |
| תרומה וראשית הגז | "עין יפה" עין רעה" ו"עין בינונית" |
| ו-ח משמרות הכהנים וזכויותיהם בקרבנות | |
| הכהן יכול להקריב תמיד את קרבנו האישי | משמרות כהונה |
| כהן יכול להקריב תמיד ברגלים | קרבן הבא מחמת הרגל |
| ט-יג תועבות הגויים | |
| לא ללמוד את מעשיהם | "אבל אתה למד להבין ולהורות" |
| "תמים תהיה עם ה' אלוקיך" | "ואז תהיה עמו ולחלקו" |
| יד-כב הנביא בישראל | |
| הנביא רק מישראל | |
| מצוה לשמוע לנביא וענשו של העובר על דבריו | |
| שלשה סוגים של נביאי שקר (כ) | כיון את ההלכה; כובש נבואתו |
| זהוי נביא שקר ע"פ האות שיתן | "אליהו בהר הכרמל"; "צורך השעה"; לגדור את ישראל |
| פרק י"ט | |
| א-י ערי המקלט והרוצח בשוגג | |
| קביעת שלש ערי מקלט בארץ | |
| הכנת תשתית נוחה לבריחת הרוצח לעיר המקלט | |
| מי מוגדר כרוצח בשגגה (ד-ה) | "ונשל הברזל מן העץ" - שני פירושים |
| הוספת שלש ערי מקלט כשירחיב ה' את גבול ישראל (ח-ט) | "ארץ קיני, קניזי וקדמוני"; "תשע ערי מקלט" |
| יא-יג הרוצח במזיד - יומת על ידי גואל הדם | |
| יד איסור הסגת גבול | "העוקר תחום חברו" בחו"ל ובארץ |
| טו עדות ע"פ עד אחד אינה מתקבלת | "זה בנה אב"; "קם הוא לשבועה" |
| טז-כא עדים זוממים | |
| המקרה - שני עדים נפסלו והוזמו | |
| בדיקת העדים המזימים | עדים מזימים; דרישה וחקירה |
| העונש לזוממים - כאשר זממו לעשות | "כאשר זמם ולא כאשר עשה"; צריכים הכרזה |
| פרק כ' | |
| א-ט מלחמת הרשות | |
| לא לפחד מכוחו של האוייב (א) | |
| דבריו של הכהן: ה' עמנו להושיענו (ב-ד) | משוח מלחמה; מחנה הארון |
| דברי השוטרים על הפטורים מהמלחמה (ה-ט) | "כדאי הוא שימות"; |
| "ירא ורך לבב" - שני פירושים; | תחילת נפילה - ניסה" |
| י-יח הקריאה לשלום במלחמה והיחס לז' עמי ארץ ישראל | |
| חובת הקריאה לשלום לפני פתיחת המלחמה | מלחמת רשות; |
| מס ועבדות לערים שישלימו עִם ישראל | |
| היחס לערים שלא השלימו עִם ישראל (יב-יד) | |
| "לא תחיה כל נשמה" - לשבעה עממים | |
| טעם המצוה | |
| יט-כ דיני מצור | |
| אין לכרות עצי מאכל (יט) | "כי" בלשון "דילמא" (שמא) |
| מותר לכרות עצי סרק (כ) | |
| פרק כ"א | |
| א-ט עגלה ערופה | |
| חובת הכפרה - על העיר הקרובה אל החלל | |
| זקני העיר עורפים את העגלה בנחל איתן | נחל איתן |
| אמירת זקני העיר "ידינו לא שפכה ..." ומשמעותה (ז) | |
| בקשת הכפרה ע"י הכהנים (ח) | |
| הבטחת התורה על הכפרה (ח) | "הכתוב מבשרם" |
| פרשת כי תצא
|
|
| פרק כ"א | |
| י-יד אשת יפת תואר | מלחמת רשות; דברה תורה כנגד יצר הרע |
| טו-יד ירושת בכור | ראוי לבוא; מוחזק |
| יח-כא בן סורר ומורה | נהרג על שם סופו |
| כב-כג התלוי | כל הניסקלין נתלין |
| פרק כ"ב | |
| א-ג השבת אבידה | - שתהא בו השבה; דבר שעושה ואוכל |
| ד טעינה (ופריקה) | |
| ה "לא ילבש" | |
| ו-ז שילוח הקן | מזומן; מצוה קלה ומצוה חמורה |
| ח מעקה | |
| ט-יא איסורי כלאיים | מפולת יד; |
| יב ציצית | |
| יג-כא מוציא שם רע | |
| כב-כט ניאוף ואונס | |
| פרק כ"ג | |
| א-ט פסולי חיתון | שומרת יבם |
| י-טו קדושת מחנה מלחמה | |
| טז-יז הסגרת עבד | |
| יח-יט זנות | |
| כ-כא איסור ריבית | |
| כב-כד נדר | "לא תאחר לשלמו" |
| כה-כו אכילת פועל בעבודתו | |
| פרק כ"ד | |
| א-ד נישואין וגירושין | |
| ה ושימח את אשתו | החוזרים מעורכי המלחמה |
| ו דיני משכון | משכון; אוכל נפש |
| ז גניבת נפשות | |
| ח-ט סילוק סימנים של צרעת | להסגיר; להחליט |
| י-יג דיני משכון | |
| יד-טו הלנת שכר | גר צדק וגר תושב |
| טז פסולי עדות | |
| יז-יח יחס לחלשים | משכון שלא בשעת הלואה |
| יט-כב מתנות עניים | שכחת קמה; פאה לאילן |
| פרק כ"ה | |
| א-ג מלקות | לאו הניתק לעשה |
| ד לא תחסום שור | להוציא את האדם; חסימה מבחוץ; לא נגמרה מלאכתו |
| ה-י ייבום וחליצה | שלא היה בעולמו |
| יא-יב תשלומי בושת | |
| יג-טז יושר במסחר | |
| יז-יט זכירת מחיית עמלק | |
| פרק כ"ו | |
| א-יא הבאת ביכורים | מקרא ביכורים |
| יב-טו ווידוי מעשרות | ממין על שאינו מינו; אונן |
| טז-יט "את ה' האמרת... וה' האמירך" | |
| פרק כ"ז - פרק אקסטנסיבי | |
| א-ח הקמת האבנים לאחר מעבר הירדן | |
| ט-כו הברכה והקללה בהר גריזים ובהר עיבל | |
| פרק כ"ח - פרק אקסטנסיבי | |
| א-יד הברכות על קיום המצוות | |
| טו-סח הקללות על אי קיום המצוות | |
| פרק כ"ט - פרק אקסטנסיבי | |
| א-ח מסקנות מהניסים שהיו במדבר | |
| פרשת ניצבים
|
|
| ט-יד כריתת הברית בערבות מואב | |
| טו-כח אזהרות על הפרת הברית | |
| פרק ל' | |
| א-י התשובה ופעולתה | |
| יא-יד הדרך לקיים את "המצוה הזאת" | |
| טו-כ הבחירה החופשית | |
| פרשת וילך
|
|
| פרק ל"א - פרק אקסטנסיבי | |
| א-ו חיזוק עם ישראל ע"י משה | |
| ז-ח חיזוק יהושע לעיני ישראל | דַבָּר אחד לדור |
| י-יג מצות הקהל - זמנה ותכליתה | טף למה בא? |
| יד-ל כתיבת השירה וקביעתה כעד בבני ישראל | "אין שלטון ביום המות" (כח) |
| "תלמידו של אדם חביב עליו כגופו" (כט) | |
| פרשת האזינו
|
|
| פרק ל"ב | |
| א- מג מבנה השירה לפי סימן: הזי"ו ל"ך. | |
| פירוט התכנים להלן בפרשנות הנבחרת: ראה ספורנו (ז) ורמב"ן (מ) | |
| א-ו "האזינו השמים"... | השמים והארץ כעדים (א); הגמול האלוקי (ד); עם נבל (ו). |
| ז-יב "זכור ימות עולם"... | הדורות החוטאים (ז-ח); ה' וישראל במדבר (י-יב). |
| יג-יח "ירכיבהו על במתי ארץ"... | חסדי ה' לישראל בארץ (יג-יד); כפיות הטובה (טו-יח). |
| יט-כח "וירא ה' וינאץ"... | ענשם קשה על כפיות הטובה (יט-כה); "קללה זו לפי הפורענות לברכה" (כה); מחשבת הכילוי לולי חילול ה' (כו-כח). |
| כט-לט "לו חכמו"... | הגויים צריכים לדעת שה' הסגיר את ישראל בידם (כט-לא). |
| שתי גישות בפסוקים לב-מג: ר' יהודה: כנגד ישראל (מובא בפירוש השוטף). ר' נחמיה: כנגד הגויים (מובא בפירוש בסוף פס' מג). | |
| "מוסב למעלה" (לב); " 'כי' זה...לשון התחלת דיבור" (לו). | |
| מ-מג "כי אשא אל שמים ידי".. . | "אני קצפתי מעט והם עזרו לרעה" (מא); לא כמדת בשר ודם מידת הקב"ה (מא); |
| פוקד עוון אבות על בנים אצל הגויים (מב); "מה שבחה של אומה זו" (מג). | |
| מד-מז מסירת התורה לדורות הבאים | ריכוז הכוחות לתלמוד תורה (מו); ערך היגיעה בתורה (מז). |
| מח-נב העליה להר נבו לקראת מות משה | "בעצם היום הזה" ומשמעותו (מח). |
| פרשת וזאת הברכה
|
|
| פרק ל"ג | |
| א-ה הקדמה לברכות לישראל | "שבחו של מקום"; זכויות ישראל; "דרך ריצוי". |
| ו-כה ברכות ייחודיות לכל שבט | איזכור מאורעות עבר מחיי השבטים; רמיזות לעתיד להיות לשבטים. |
| כו-כט ברכות לכלל ישראל | |
| פרק ל"ד | |
| א-ט מות משה | רמזים למאורעות עתידיים לאחר מות משה. |
| י-יב מעלותיו הייחודיות של משה | |
