רכה. שלא נכחש על ממון שיש מאחר בידינו - ספר החינוך
המצווה בכל הספרים
שלא נכחש במה שהופקד בידינו ובכל מה שיש לזולתנו עלינו, שנאמר
(ויקרא יט יא) לא תכחשו. ובא הפירוש
(שבועות לז ב), שבממון הכתוב מדבר.
ולשון ספרא
(קדושים ב ג) לפי שנאמר וכחש בה ונשבע על שקר. למדנו עונש, אזהרה מנין
? תלמוד לומר ולא תכחשו. גם זאת מן המצות שהשכל מעיד בהן.
מה שאמרו זכרונם לברכה
(ב''מ ה ב) שהכופר בפיקדון פסול לעדות, ואף על פי שלא נשבע. ואמרו בגמרא ודוקא דאמרי סהדי דההיא שעתא הוה פיקדון בביתיה. פרטיה מבוארין במקומות ממסכת שבועות
(לז, ב) [ח''מ סימן צ''ד].
והעובר עליה וכיחש בעמיתו בדבר שבממון עבר על לאו זה, והוא כעובר על מצות מלך, אבל אין בו מלקות.
המצווה בכל הספרים