המצווה הפ"ג ממצוות לא עשה - ספר המצוות לרמב"ם

האזהרה שהוזהרנו מלעשות שמן כשמן המשחה.
והוא אומרו יתעלה:

"ובמתכונתו לא תעשו כמהו" (שם לב).

והעובר על לאו זה, אם הוא מזיד – חייב כרת,
כמו שבא בכתוב:

"איש אשר יעשה כמוה וכו' " (שם, לח).

ואם הוא שוגג – חייב חטאת קבועה.

וכבר נתבארו דיני מצווה זו בפרק א' מכריתות.

קט. שלא לעשות במתכונת שמן המשחה - ספר החינוך

שלא לעשות שמן המשחה, שנאמר (שמות ל לב) ובמתכנתו לא תעשו.

משורשי המצוה
מה שכתבנו באיסור משיחתו (במצוה הקודמת). עניין המצוה, שאמרו זכרונם לברכה כי מעולם לא נעשה ממנו אלא אותו שעשה משה במדבר, ואמרו שנס נעשה בו שכולו קיים לעתיד לבוא, ומה שהוציאו ממנו למשיחת המשכן וכליו, הברכה השלימה. ושאין חייבין על עשייתו אלא כשעשאוהו בסכום סממניו, וזהו לשון 'במתכנתו' מלשון חשבון כלומר, בחשבון סממניו.
ויתר פרטיה מבוארים בפרק ראשון מכריתות.

ונוהגת מצוה זו של איסור עשיית השמן בכל מקום ובכל זמן
בזכרים ונקבות. והעובר עליה ועשה ממנו במזיד - חייב כרת; בשוגג - חייב חטאת קבועה.

מצווה קי: מצוות לא תעשה, שלא לעשות כמו שמן המשחה - ספר מצוות ה'

[לא תעשה סד] ומצוות לא תעשה, שלא לעשות שמן המשחה.
שנאמר: "ובמתכנתו לא תעשו כמהו" שמות ל, לב.

מראי מקומות:
כריתות דף ה';
רמב"ם הלכות כלי המקדש והעובדים בו פרק א' הלכה ד';
רמב"ם, ספר המצוות לא תעשה פ"ד;
רבי משה מקוצי, ספר מצוות גדול לאוין רצ"ג;
רבי יצחק מקורביל, ספר מצוות קטן סימן קע"ג.