המצווה הפ"ה ממצוות לא עשה - ספר המצוות לרמב"ם
האזהרה שהוזהרנו מלעשות מוגמר כמתכנת הקטרת,
כלומר: שיהיו אותן [סממני] תערובתו וביחס אותן המידות ויתכוון להתגמר בו.
והוא אומרו יתעלה:
"ובמתכנתה לא תעשו לכם".
וביאר לנו, שהעובר ועושה כמוה וכוונתו להריח תימרתה – חייב כרת.
אמר:
"איש אשר יעשה כמוה להריח בה ונכרת מעמיו" (שם, לח)
אם הוא מזיד; ואם הוא שוגג – מקריב חטאת קבועה.
וכבר נתבארו גם דיני מצווה זו בריש כריתות.
קי. שלא לעשות במתכונת הקטורת - ספר החינוך
שלא לעשות קטורת כדמות קטורת, כלומר שתהיה הרכבתו על עניין אותם המשקלים ויכוון להקטיר לעצמו בה, שנאמר
(שמות ל לז) במתכונתה לא תעשו לכם. ונאמר עליה
(שם לח) איש אשר יעשה כמוה להריח בה. כלומר, שיתכון בעשיתה להקטיר עצמו.
מה שכתוב
(במצוה קח) באיסור משיחת השמן.
מה שאמרו זכרונם לברכה
(כריתות ה א) שהעושה אותה להתלמד או למוכרה לצבור פטור, והעושה אפילו קצת ממנה, כל זמן שנעשה אותו קצת לפי משקלת הקטורת - שחייב.
ומה שאמרו
(שם ו א) שהקטורת היתה נעשית בזמן הבית בכל שנה ושנה, ואם חיסר העושה אותה אחת מסממניה חייב מיתה.
ויתר פרטיה, מבוארים בפרק ראשון מכריתות [ה' כלי המקדש פי''ב]
בזכרים ונקבות. והעובר עליה ועשה ממנה לפי משקלה להריח בה, במזיד חייב כרת, בשוגג חייב חטאת קבועה. אבל המריח בה לבד ולא עשאה, אינו חייב כרת אלא דינו כדין כל הנהנה מן ההקדש.
מצווה קיא: מצוות לא תעשה, שלא לעשות כמתכונת קטורת - ספר מצוות ה'
[לא תעשה סה] מצוות לא תעשה, שלא לעשות כמתכונת קטרת.
שנאמר: "והקטרת כו' במתכונתה לא תעשו לכם איש אשר יעשה כמוה להריח בה ונכרת."
שמות ל, לז-לח.
מראי מקומות:
כריתות דף ה';
רמב"ם הלכות כלי המקדש והעובדים בו פרק ב';
רמב"ם, ספר המצוות לא תעשה פ"ג;
רבי משה מקוצי, ספר מצוות גדול לאוין רצ"ד;
רבי יצחק מקורביל, ספר מצוות קטן סימן קע"ג.