קמט. שלא ייכנסו הכהנים למקדש מגודלי שער - ספר החינוך
שלא ייכנסו הכהנים למקדש מגודלי שער כמו שיעשו האבלים, כלומר שלא יגדלו שערותיהם, שנאמר
(ויקרא י ו) ראשיכם אל תפרעו. ואמר התרגום לא תרבון פרוע. ויחזקאל הנביא באר ואמר
(מד כ) ופרע לא ישלחו, וכמו כן במצורע
(ויקרא יג מה) וראשו יהיה פרוע, ואמרו בספרא
(תזריע ה יב) יגדל פרע.
וכבר נכפלה מניעה זו בכהן גדול. ואמר
(שם כא י) את ראשו לא יפרע. ואולם נכפלה כדי שלא נחשוב מה שנאמר לאלעזר ואיתמר ראשיכם אל תפרעו שיהיה מצד המת בלבד, וכשיעשו זה שלא על צד האבל שתחשב שיהיה מותר, על כן נתבאר בכהן גדול שזה בשביל העבודה הוא שיצוהו ה’ יתברך להסתפר.
הוא הגדלת הבית, וכמו שאמרנו למעלה
(מצוה צה) שנצטוינו להגדילו בכל כוחנו מן הטעם שאמרנו. ועל כן ראוי לנו שלא נבוא שם מגודלי שער כדרך האבלים, וכעין מה שנאמר במגילת אסתר
(ד ב) כי אין לבוא אל שער המלך בלבוש שק, כלומר אין ראוי לבוא אל בית מלכות רק דרך ששון ושמחה ותענוג, לא דרך אבל וצער.
וכל זה יחזק היסוד הבנוי בראש הבנין, כי כל עניני הבית ומעשיו לחזק ולצייר בלב העושים מעשה הכשר, ולהרחיק מלבם וממחשבותם כל כיעור וכל חטא. ועל כן בהיות כוונת הבית בזה, ראוי לנו לבוא שם דרך כבוד ויראה וגדולה ושמחה, ומתוך קביעות מחשבתנו על חשיבות המקום וגדלו ותפארתו והודו יתרככו לבבנו שם, ונהיה ראויים לקבלת הטוב.
כגון מה שאמרו זכרונם לברכה
(סנהדרין כב ב) שאיסור גידול פרע בכהנים הדיוטים אינו אלא בשעת ביאה למקדש, אבל כל זמן שאין כהן הדיוט נכנס למקדש אינו באיסור גידול פרע כלל. אבל כהן גדול לפי שהוא תמיד במקדש אסור בגידול פרע לעולם, כאלו תאמר שאם יהיה לו דרך אונס לעמוד חוץ למקדש קצת ימים, מן החיוב עליו אף על פי כן שלא יגדל פרע. וכמה הוא גידול פרע
? שלושים יום, כנזירות, שסתם נזירות, אינו פחות משלושים יום.
ויתר פרטיה מבוארים.
והעובר עליה ונכנס למקדש פרוע ראש, כלומר אחר שיגדל שערו שלושים יום, ועבד שם, חייב מיתה בידי שמים, שנאמר
(ויקרא י ו) ראשיכם אל תפרעו ולא תמותו. ודברי התורה נוטריקון הם: כלומר, הא אם יפרעו ראשיהם – ימותו. ומכל מקום אין עבודתו פסולה. ומי שנכנס לשם ולא עבד הוא באזהרה, כלומר שעבר על לאו, ולוקה, אבל אינו במיתה אלא אם כן עבד, שכן בא לנו הפירוש.
ו
הרמב’’ן זכרונו לברכה כתב כי פרוע הראש שלא יכנס למקדש מעלה היא מדבריהם ולא מדאורייתא, וראיותיו בספרו. ואמר שלא בא הכתוב לאסור אלא קריבה לעבודה, והוא בכלל לאו דבעל מום שעבד. וכתב עוד שאף חכמים לא אסרו אלא המקום הנקרא בין האולם ולמזבח, אבל כנגד המזבח עצמו שהוא שתים ושלושים אמה כמו ששנינו
(מדות פ''א מ''ד) המזבח שתים ושלושים אמה, בין האולם ולמזבח שתים ועשרים - לא אסרו.
מצווה קנ: מצוות לא תעשה, שלא ליכנס למקדש מגודל שער - ספר מצוות ה'
[לא תעשה פג] מצוות לא תעשה, שלא יכנסו כהנים (הכשרים לעבודה מן המזבח ולפנים) פרועי ראש למקדש.
שנאמר: "ראשיכם אל תפרעו (ר"ל מגודלי שער)"
ויקרא י, ו.
מראי מקומות:
תענית דף י"ז; סנהדרין דפים כ"ב, פ"ג;
רמב"ם הלכות ביאת המקדש פרק א' הלכות ח'-יז;
רמב"ם, ספר המצוות לא תעשה קס"ג,
(עשה
רמב"ן משיב שם ובל"ת ע"ג ע"ש) ;
רבי משה מקוצי, ספר מצוות גדול לאוין ש"א.
המצווה הקס"ג ממצוות לא עשה - ספר המצוות לרמב"ם
האזהרה שהוזהרו הכהנים מלהיכנס למקדש כשהם מנוולים בשערם, כדרך שעושים האבלים שאינם מקבצים ומסדרים את שערם.
והוא אומרו יתעלה:
"ראשיכם אל תפרעו" (שם י, ט),
אמר התרגום:
לא תרבון פרוע. וביחזקאל (מד, כ) ביאר ואמר: "ופרע לא ישלחו". וכן אמרו יתעלה במצורע: "וראשו יהיה פרוע" (ויקרא יג, מה)
אמרו בספרא:
"יגדל פרע".
ועוד לשון ספרא:
"ראשיכם אל תפרעו" – אל תגדלו.
וכבר נכפל לאו זה בכהן גדול ואמר: "את ראשו לא יפרע" (שם כא, י). וכפל אותו, שלא תחשוב שזה שאמר לאלעזר ולאיתמר "ראשיכם אל תפרעו", שהוא מחמת המת בלבד, אבל אם עשה כן שלא דרך אבלות יהיה מותר; לפיכך ביאר בכהן גדול שהוא מחמת העבודה שיהא מסופר.
והעובר על לאו זה במיתה,
כלומר: אם שמש כשהוא פרוע ראש. ובכלל אלו שבמיתה פרועי ראש, שנאמר: "ולא תמתו" (שם י, ו);
אבל אם נכנס למקדש והוא פרוע ראש ולא עבד – הרי זה באזהרה, לא במיתה.
