טז. שלא לשבור עצם מן הפסח - ספר החינוך
שלא לשבור עצם מכל עצמות הפסח, שנאמר
(שמות יב מו) ועצם לא תשברו בו.
לזכור נסי מצרים כמו שכתבנו באחרות. וגם זה גזע מן השורש הנזכר, שאין כבוד לבני מלכים ויועצי ארץ לגרור העצמות ולשוברם ככלבים, לא יאות לעשות ככה, כי אם לעניי העם הרעבים. ועל כן בתחילת בואנו להיות סגולת כל העמים, ממלכת כהנים וגוי קדוש
(שם יט ו), ובכל שנה ושנה באותו הזמן, ראוי לנו לעשות מעשים המראים בנו המעלה הגדולה שעלינו בה באותה שעה. ומתוך המעשה והדמיון שאנחנו עושין, נקבע בנפשותינו הדבר לעולם.
ואל תחשב בני לתפוש על דברי ולומר: ולמה יצוה אותנו ה’ יתברך לעשות כל אלה לזיכרון אותו הנס, והלא בזכרון אחד יעלה הדבר במחשבתנו ולא ישכח מפי זרענו
?
דע, כי לא מחכמה תתפשני על זה, ומחשבת הנוער ישיאך לדבר כן.
ועתה בני, אם בינה שמעה זאת, והטה אזנך ושמע
(משלי כב יז), אלמדך להועיל בתורה ובמצות.
[האדם נפעל כפי פעולותיו]
דע, כי האדם נפעל כפי פעולותיו, ולבו וכל מחשבתיו תמיד אחר מעשיו שהוא עוסק בהם אם טוב ואם רע, ואפילו רשע גמור בלבבו וכל יצר מחשבות לבו רק רע כל היום, אם יערה רוחו וישים השתדלותו ועסקו בהתמדה בתורה ובמצות, ואפילו שלא לשם שמים, מיד ינטה אל הטוב, ומתוך שלא לשמה בא לשמה, ובכוח מעשיו ימית היצר הרע, כי אחרי הפעולות נמשכים הלבבות.
ואפילו אם יהיה אדם צדיק גמור ולבבו ישר ותמים, חפץ בתורה ובמצות, אם יעסוק תמיד בדברים של דופי, כאלו תאמר דרך משל שהכריחו המלך ומינהו באמנות רעה, באמת אם כל עסקו תמיד כל היום באותו אמנות, ישוב לזמן מן הזמנים מצדקת לבו להיות רשע גמור, כי ידוע הדבר ואמת שכל האדם נפעל כפי פעולותיו כמו שאמרנו.
ועל כן אמרו חכמים ז''ל
(מכות כג, ב) רצה הקב''ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצות, כדי להתפיס בהן כל מחשבותינו ולהיות בהן כל עסקינו להטיב לנו באחריתנו. כי מתוך הפעולות הטובות אנחנו נפעלים להיות טובים וזוכים לחיי עד.
ורמזו ז''ל על זה
(מנחות מג, ב), באומרם כל מי שיש לו מזוזה בפתחו וציצית בבגדו ותפלין בראשו, מובטח לו שלא יחטא, לפי שאלו מצות תמידיות, ונפעל בהן תמיד.
לכן אתה ראה גם ראה, מה מלאכתך ועסקך, כי אחריהם תמשך ואתה לא תמשכם. ואל יבטיחך יצרך לומר, אחרי היות לבי שלם ותמים באמונת אלהים, מה הפסד יש כי אתענג לפעמים בתענוגי אנשים, בשווקים וברחובות, להתלוצץ עם הלצים, ולדבר צחות, וכיוצא באלו הדברים שאין מביאין עליהן אשמות וחטאות, הלא גם לי לבב כמו הם, קטני עבה ממותניהם, ומדוע ימשכוני הם אחריהם
?
אל בני, השמר מפניהם, פן תלכד ברשתם. רבים שתו מתוך כך כוס תרעלתם, ואתה את נפשך תציל. ואחר דעתך זה, אל יקשה עליך מעתה ריבוי המצות בעניין זכירת נסי מצרים, שהם עמוד גדול בתורתנו, כי ברבות עסקינו בהם, נתפעל אל הדבר, כמו שאמרנו.
כגון שובר עצם ממנו אפילו אחר זמן אכילתו,
ודין אם יש כזית בשר עליו מה דינו,
ודין הסחוסים וגידים הרכים שסופם להתקשות.
ויתר פרטיה, מבוארים בפסחים
(פד, א).
והעובר עליה ושובר עצם בפסח טהור, לוקה.
מצווה טז: מצוות לא תעשה, שלא לשבור עצם מקרבן פסח - ספר מצוות ה'
[לא תעשה ט] מצוות לא תעשה, שלא לשבור עצם בקרבן פסח.
שנאמר: "ועצם לא תשברו בו"
שמות יב, מו.
מראי מקומות:
פסחים דף פ"ד;
רמב"ם הלכות קרבן פסח פרק י';
רמב"ם, ספר המצוות לא תעשה קכ"א;
רבי משה מקוצי, ספר מצוות גדול לאוין שנ"ו.
המצווה הקכ"א ממצוות לא עשה - ספר המצוות לרמב"ם
האזהרה שהוזהרנו מלשבור עצם מעצמות קרבן פסח.
והוא אומרו:
"ועצם לא תשברו בו" (שמות יב, מו);
והשובר עצם מעצמיו – לוקה.
ובפירוש אמרו:
"השובר את העצם בפסח טהור – הרי זה לוקה".
