המצווה הע"ה ממצוות עשה - ספר המצוות לרמב"ם

הציווי שנצטווינו שכל אשה זבה, אם נתרפאה מן הזיבות, תקריב קורבן,
וקורבן זה הוא:

"שתי תורים או שני בני יונה".

וזהו קורבן זבה, והיא מחסרת כפרה עד שתביאנו.

ואולי יקשה עלי מקשה ויאמר: כיון שקורבן הזב כקורבן הזבה, והרי אתה מונה את מין הקורבן - יהיה החייב בו מי שיהיה-כמו שעשית בקורבן חטאת וקורבן אשם ודאי וקורבן אשם תלוי וקורבן עולה ויורד, שמנית כל אחד מצווה בפני עצמה, לא חששת לריבוי החטאים שעל כל אחד מהם חייבים אותו הקורבן - כך גם כאן אל תחוש למספר האנשים, שכל אחד מהם נתחייב קורבן העוף?!

ידע [המקשה] שקורבן זב וזבה אינו בא על חטאים, אלא הוא קורבן חובה במצב מסוים.

אילו היה מצב הזוב באיש ובאשה דבר אחד - כמו שהם אחד בשם, שהשם של זה "זב" ושל זו "זבה" - כי אז היה צריך למנותם כאחד;

אבל אין הדבר כן, כי הגרת שכבת זרע מן האיש היא שחייב עליה קורבן, אך אם נגר כעין שכבת זרע מן האשה אינה זבה, אלא זוב הדם מן האשה הוא שחייבת עליו קורבן;

ואם זב הדם מן האיש אינו חייב עליו קורבן. ומלה "זיבות" אין עניינה אלא הנזילה, ואין כל הנוזלים אותו הדבר עצמו. ובפירוש אמרו: "האיש מטמא בלבן והאשה באדם", ואין דין זב וזבה כדין מצורע ומצורעת.

והראיה הברורה לזה אומרם בכריתות:

"ארבעה מחסרי כפרה, ואלו הם:
הזבה והזבה והיולדת והמצורע"

הנך רואה, איך מונים זב וזבה כשנים ומונים מצורע כאחד בין שהוא איש או אשה לפי שזיבות האיש אינה כזיבות האשה. והפסוק הנאמר על קרבנה:

"ואם טהרה מזובה וגו' וביום השמיני תיקח לה שתי תורים וגו'" (שם טו, כח-כט).

קפג. מצות קורבן זבה כשתתרפא מזובה - ספר החינוך

שתקריב הזבה קורבן כשתתרפא מזובה, והוא שתי תורים או שני בני יונה, שנאמר (ויקרא טו כח כט) ואם טהרה מזובה וגו'. וביום השמיני תקח לה שתי תורים.

שורש מצוה זו
וקצת פרטיה כעין מה שכתבנו למעלה בקורבן הזב.
וכתב הרמב''ם זכרונו לברכה, כי מפני כן נחשב לשתי מצוות שתי קרבנות אלו של זב ושל זבה, ואף על פי שהם קורבן אחד ממש, מה שלא עשינו כן בשאר קרבנות הרבה, שאין אנו חוששין למנות מצוה בפני עצמה כל קורבן וקורבן בשביל חילוק המביאים אותן כל זמן שהקורבן אחד, לפי שטומאתן של אלו אינה שוה כלל, שהאיש מטמא בלובן והאשה מטמאה באדום, ובהפך לא יטמא זה ולא זה. וכיון שהם חלוקים כל כך ראוי למנותם לשתי מצוות.
ואין דומה עניין זה כלל לעניין מצורע ומצורעת שהוא נחשב למצוה אחת, שהצרעת דבר שוה בכולן. והביא ראיה קצת לדבריו ממה שאמרו בכריתות (ח ב) ארבעה מחוסרי כפרה, ואלו הן הזב והזבה והיולדת והמצורע, הרי שחשבו זב וזבה בשנים, לפי שחלוקים בחולין, ומצורעת ומצורע כאחת לפי שהחולי שוה בשניהם.

ונוהגת בזמן הבית.
והעוברת ולא תקריב קרבנה כשתתרפא מזובה, ביטלה עשה זו, מלבד שהיא מחוסרת כפרה.

מצווה קפד: מצוות עשה שתקריב זבה קרבן כשתטהר - ספר מצוות ה'

(עשה פט) מצוות עשה שתקריב זבה גדולה קרבן ביום שמיני.
שנאמר: "וביום השמיני תקח לה שתי תורים וגו' אחד חטאת ואחד עולה"
ויקרא טו, כט-ל.

מראי מקומות:
מסכת כריתות פרק א' ופרק ב';
רמב"ם הלכות מחוסרי כפרה פרק א' הלכות א'-ד';
רמב"ם, ספר המצוות מצוות עשה ע"ה;
רבי משה מקוצי, ספר מצוות גדול עשין רי"ט.